כתובות דף כז עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בעי ר"א: אמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי אי אמרינן מ"ל לשקר

אין לדמות מאחד שהשכיר חמור לחבירו והזהירו שלא ילך בנהר פקוד שיש שם מים אלא בנהר דנרש, והלך בפקוד ומת החמור וא"ל שהלך בפקוד אלא שלא היה שם מים,

רבא: מה לי לשקר אביי דחאו דמ"ל לשקר במקום עדים לא אמרי'

לא דמי דבפקוד יש עדים שיש מים, וכאן אין עדים שנטמאה,

א. אם יש עדים, אפילו עבד ואפילו שפחה - נאמנין. [ג]

ואפילו שפחתה נאמנת,

והא ד'לא תתייחד עמו אלא ע"פ עדים, ואפילו ע"פ עבד וע"פ שפחה, חוץ משפחתה שלבה גס בה.

א. רב פפי: בשבויה הקילו.

ב. ר"פ: הא בשפחה שלה שלא נאמנת דאין נאמן על עצמו והא בשפחתו

ג. ר"א: הא והא בשפחתה, ושפחה רואה ושותקת,

שם ששתיקתה מתירתה לא נאמנת,

כאן ששתיקתה אוסרתה, נאמנת, ולא חישי' דגם תבוא ותשקר

וכדחזי' כשהגיע אח מבי חוזאה למרי בר איסק וביקש לחלוק בנכסי אבא וא"ל שאינו מכירו ושהלכו לפני ר"ח א"ל שיתכן שכן הוא, ד'והם לא הכירוהו' שיצא מהם בלא חתימת זקן והאח צריך להביא עדים שהוא אכן אח וא"ל שמפחדים העדים שהוא גברא אלימא

א"ל למרי שהוא צריך להביא עדים שאינו אחיו ואף שבעלמא המע"ה, כך אני דן לך ולכל האלימים כמותך,

– ושם לא חיישי שיבוא וישקר דתרתי לא עבדי',

לימא כתנאי [ר"פ ור"א]:

זו עדות איש ואשה, תינוק ותינוקת, אביה ואמה, ואחיה ואחותה,

אבל לא בנה ובתה, לא עבדה ושפחתה,

ותניא אידך: הכל נאמנין להעיד, חוץ מהימנה ובעלה.

ודחי' דלר"פ הך דנאמנת היינו במסיחה לפי תומה.

כפי שסיפר רח"ק: במעשה שבא לפני ריב"ל [רבי,] באחד שהסיח לפי תומו: אני ואמי נשבינו לבין העכו'ם, יצאתי לשאוב מים - דעתי על אמי, ללקט עצים - דעתי על אמי, והשיאה רבי לכהונה על פיו.

ר' זכריה בן הקצב: המעון הזה! לא זזה ידה מידי משעה שנכנסו עכו"ם לירושלים ועד שיצאו, אמרו לו: אין אדם מעיד על עצמו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום