כתובות דף לג עמוד א

פרק שלישי

רי"ו לא אמר כעולא: [דתחת תחת] לא מצד דבטלת ערות אחותך לא תגלה.

דא"ה- גם חובל בחבירו בטלת לא יוסיף פן יוסיף

ועדים זוממין בטלת והיה אם בן הכות הרשע

ולאו משום דעדים זוממין אפשר לקיים בב"ג וב"ח,

דא"ה גם חובל בחבירו אפשר בהכהו כאןה שאין בה שו"פ

ואחותו בבאחותו בוגרת!

אלא רי"ו: 'תחת אשר עינה' מיבעי לכדאביי: דמכלל דיש בושת ופגם.

ועולא נפקא מדרבא: ד'ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף', מכלל דיש בושת ופגם.

א. ר"א משום שאינם בני התראה.

ב. רבא: דא"א להתרות בתחילה שיאמרו ששכחו,

לא בשעת מעשה דיפרשו ולא יעידו, ולא בסוף דמה שהיה היה,

וקשה: שנתרה בהם תוך כדי דבור, או מתחילה ונרמז להם,

ג. אביי: עדים א"צ התראה דגם הם רצו להרוג בלא התרה ובעי' כאשר זמם,

ואין לומר דבבן גרושה וב"ח יתרו בשביל להלקותם דא"א לחללם

דמשפט אחד יהיה לכם, משפט השוה לכולכם.

חובל בחבירו ג. רשבדר"א: גם אינו משלם ממון ולוקה ד'וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ואר"א: מדובר במצות שבמיתה, וכשהתרו בו,

ומותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל,- ולא יהיה אסון ענוש יענש.

והקשה רב אשי: מי יימר דהוי מותרה לדבר הקל, ואת"ל הוי, ממאי דמיתה חמורה, אפשר מלקות חמור, וכרב דאלמלא הלקו לחנניה מישאל ועזריה ח"ו עבדו לצלם.

ודחאו רסבדר"א: דיש לחלק בין שיש לה קצבה כאן שהיא קלה,

לשאין לה קצבה שחמורה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום