כתובות דף לט עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

צער- אבוה דשמואל- שחבטה ע"ג קרקע.

מתקיף ר"ז: א"ה חבטה ע"ג שיראין, ה"נ דפטור והא ר"ש: אונס אינו משלם את הצער, מפני שסופה להצטער תחת בעלה [וזה אינו], אמרו לו: אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון!

ר"נ מרב"א: צער פיסוק רגלים, 'ותפשקי את רגליך לכל עובר'.

אבל מפותה לא משל דמפותה קרע שיראין שלי והפטר.

וקשה – דאין זה שלה אלא של אביה,

אלא ר"נ מרב"א: פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער.

והא דחזי' דיש לו,

א. אביי, אמרה לי אם: כמים חמים על ראש קירח.

ב. רבא, מבת ר"ח: כי ריבדא דכוסילתא.

ג. ר"פ, מבת א"ס: כלחם קשה הגורר את החיך.

א. האונס נותן מיד, המפתה לכשיוציא וכו'.

לכשיוציא, היינו לכשלא יכנוס

ותנ"ה: אף שאמרו המפתה נותן לכשלא יכנוס, בושת ופגם נותן מיד.

ואחד האונס ואחד המפתה, בין היא ובין אביה יכולין לעכב.

מפותה, אביה - 'אם מאן ימאן אביה', היא עצמה- 'ימאן' מכל מקום.

אונס, היא 'ולו תהיה' - מדעתה,

אביה - אביי: שלא יהא חוטא נשכר.

רבא: ק"ו ממפתה דלא עבר אלא ע"ד אביה בלבד, בין היא ובין אביה יכולין לעכב, אונס שעבר על דעת אביה וע"ד עצמה כ"ש.

רבא לא אמר כאביי- כיון דמשלם קנס - לאו חוטא נשכר הוא.

אביי לא אמר כרבא מפתה דהוא מצי מעכב אביה גם מצי מעכב,

אונס שאינו יכול לעכב - אביה גם לא מצי מעכב.

תניא אידך: אף שאמרו אונס נותן מיד, כשתצא היא אין לה עליו כלום.

מת - יצא כסף קנסה בכתובתה, | ריבר"י: יש לה כתובה מנה.

ופליגי דרבנן ס"ל: טעם כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה,

והא אין יכול להוציאה.

וריב"י: הא גם מצערה, עד דאמרה היא איני רוצה בך,

ב. אונס שותה בעציצו.

ולא גמרי' מהדדי ד'מהר ימהרנה לו לאשה',- מדעתו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום