כתובות דף מ עמוד ב

פרק שלישי

ולא חמישים סלעים לכל דבר,

לא שיאמרו בעל בת מלכים או בת הדיוטות חמשים דא"ה גבי גם

ולא מצד דבבאו עליה שנים, אחד כדרכה ואחד של"כ,

יאמרו בעל שלימה ובעל פגומה חמשים.

דא"ה גבי עבד גם יאמרו: עבד בריא או מוכה שחין ל'

ב. אלא: תחת אשר עינה, -מכלל דיש בושת ופגם.

ג. רבא: 'ונתן האיש השוכב עמה נ' כסף מכלל דיש גם בושת ופגם.

ולא לעצמה ד'בנעוריה בית אביה', כל שבח נעוריה לאביה.

והא דרב: 'וכי ימכור איש את בתו לאמה',דאף בת מעש"י לאביה,

ולא למד מ'בנעוריה בית אביה' דההיא בהפרת נדרים כתיב.

ולא ילפי' מינה דממון מאיסור לא ילפינן!

ולא יליף מקנס דממון מקנס לא ילפינן!

ג. אלא, מסתבר דאביה הוי, דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין.

אבוה דשמואל: אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו. [ובשיש לו לרבו קורת רוח הימנו]

כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל מקום שיש קנס אין מכר.

קטנה יש לה מכר ואין לה קנס, נערה יש לה קנס ואין לה מכר.

הבוגרת - אין לה לא מכר ולא קנס.

רב: זו דברי ר"מ, אבל חכ"א: יש לה קנס במקום מכר.

דקטנה מבת יום א' ועד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס

משתביא ב' שערות עד שתיבגר - יש לה קנס ואין לה מכר,

דברי ר"מ שהיה אומר: כ"מ שיש מכר אין קנס, וכ"מ שיש קנס אין מכר'.

וחכ"א: קטנה מבת ג' שנים ויום א' ועד שתיבגר יש לה אף קנס במקום מכר.

ר"ח: טעם דר"מ- 'ולו תהיה לאשה', במהוה עצמה הכתוב מדבר.

ר"ל: טעם דרבנן- 'נערה' אפילו קטנה במשמע.

• שמעה ר"פ בדר"ח מכולחית לפני רשב"א וא"ל: דשנו לזה על דברי ר"ל: דהמוציא שם רע על הקטנה - פטור, ד'ונתנו לאבי הנערה', נערה מלא דיבר הכתוב.

והקשה ראב"א: טעמא דנערה, הא לאו הכי – הו"א אף קטנה,

והא כתיב: והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה',

והא קטנה לאו בת עונשין היא. אלא כאן נערה לגלויי דבכל מקום שנאמר 'נער' אפילו קטנה במשמע.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום