כתובות דף מד עמוד א

פרק רביעי

ולא בהכרח שחלקו אר"נ: דשני שטרות היוצאין בזה אחר זה - ביטל שני את הראשון!

דהא מודה ר"נ שאם הוסיף בו דקל - לתוספת כתב, וה"נ כאן,

• ר"נ- שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון.

• ר"פ: ומודה ר"נ, דאי הוסיף בזה דקל - לתוספת כתב.

פשיטא, ראשון במכר ושני במתנה - שליפות כחו כתב לו, משום דינא דבר מצרא,

וכ"ש ראשון במתנה ושני במכר דמשום דין בע''ח כתב כן,

אלא אי שניהם במכר, שניהם במתנה - ביטל שני את הראשון.

טעמא? רפרם: שהודה לו [שהשטר הראשון פסול]

רב אחא: שמחל לשיעבודו.

איכא בינייהו: א. אורועי סהדי דלר"א כשרים, ב. ולשלומי פירי לרפרם משלם,

ג. ולטסקא [לרפרם על המוכר לפרוע].

מר"א בר"ש: מנה מאתים מן האירוסין, ותוספת מן הנישואין.

וחכ"א: אחד זה ואחד זה מן הנישואין. וכן הלכה.

הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזינתה הרי זו בחנק,

אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע.

היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הר''ז בסקילה,

ואין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע.

היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבריה.

יש לה אב ואין לה פתח בית האב, יש לה פתח בית האב ואין לה אב הרי זו בסקילה, לא נאמר פתח בית אב אלא למצוה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום