כתובות דף מו עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

האב זכאי בבתו בקידושיה - בכסף, בשטר, ובביאה, זכאי במציאתה, ובמעש"י, ובהפרת נדריה, ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה.

נשאת, יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה,

וחייב במזונותיה, ובפרקונה, וקבורתה.

ר''י: אף עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננת:

בכסף- אר"י: 'ויצאה חנם אין כסף', אין כסף לאדון זה, ויש כסף לאדון אחר, ומנו? אביה. לאו לדידה דהא אביה מקבל קידושיה [את ביתי נתתי לאיש הזה] כ"ש כספה

ואף בנערה דיש לו יד 'בנעוריה בית אביה' כל שבח נעורים לאביה,

ויקשה מרב:'וכי ימכור איש את בתו לאמה', מה אמה מעש"י לרבה, אף בת מעש"י לאביה [והא דלא מפיק מ'מבנעוריה בית אביה' דההוא בהפ"נ ולא ילפי' מינה דממון מאיסור לא ילפי']

וכ"ת: נילף מקנסא, ממון מקנס לא ילפינן!

ולא: מבושת ופגם, דאביה גם שייך ביה!

אלא: מסתבר דממעט יציאה דכוותה [אדון],

ואף דביציאת אב אכתי חסר מסירה לחופה [משא"כ באדון יציאה לגמרי]

אכתי מהפרת נדרים יוצאת מרשותו, דנערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין לה נדריה.

שטר וביאה. – 'והיתה לאיש אחר', איתקוש הוויות להדדי.

זכאי במציאתה. - משום איבה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום