כתובות דף מז עמוד א

פרק רביעי

כרב: 'וכי ימכור איש את בתו לאמה' מה אמה לרבה, אף בת מעש"י לאביה.

ובנערה דיבר הכתוב, דבקטנה כ"ש הוא מדיכול למוכרה

ואין לומר דנערה מעש"י שלה, שיכול למוסרה לחופה ולבטלה ממעש"י,

דאפשר שנותן לה שכר פקעתה. ב. דמסר לה בלילה. ג. בשבתות ויו"ט]

בהפרת נדריה.- 'בנעוריה בית אביה'.

ומקבל את גיטה. – 'ויצאה, והיתה', הקיש יציאה להוייה.

• ת"ר: ת"ק: האב אינו אוכל פירות בחיי בתו, ולריב"י: אוכל.

וחלקו, דלת"ק: בבעל תיקנו רבנן פירות, שימנע ולא יפדה,

משא''כ אב תמיד יפדה,

וריב"י: אב גם מימנע ולא פודה, דכיס מעות היא שווה ולא נהניתי מהם, תלך ותפדה עצמה,

כתב לה פירות, כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה, מתה - לא זכה הבעל בזה.

משום ר''נ אמרו: זכה הבעל בדברים הללו.

לא שחלקו בפלוגתת ראב"ע ורבנן,

דתנן: נתארמלה או נתגרשה, מנישואין או מאירוסין גובה הכל,

ראב"ע: מן הנשואין גובה הכל, ומן האירוסין בתולה מאתים, ואלמנה מנה- שלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה.

ומ"ד לא זכה כראב"ע, ומ"ד זכה כרבנן.

- דאפשר דכו"ע כראב"ע,

ומ"ד זכה ע"כ מה שלא זכה שכתב לה מדידיה לדידה רק ע"מ לכונסה

אבל כאן כתב מדידה לדידיה, אף ראב"ע מודה דמשום נישואין, והא נישאו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום