כתובות דף מו עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וענשו אותו זה ממון, ד'וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה',

ויסרו זה מלקות כר"א: יסרו מיסרו, מבן, מוהיה אם בן הכות הרשע.

אזהרה למש"ר ר"א: מלא תלך רכיל, ר"נ: מונשמרת מכל דבר רע.

ולר"א 'ונשמרת מכל דבר רע' כרפב"י- אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה.

ור"נ לא תלך אזהרה לב"ד, שלא יהא רך לזה וקשה לזה.

לא אמר לעדים בואו והעידוני,

והן מעידים אותו מאליהן- הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלעים,

ואו היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה.

הא אמר להו אף שלא שכרן לזה לאפוקי מדר"י שאינו חייב עד שישכור עדים.

וטעם דר"י: אתיא שימה שימה, לא תשימון עליו נשך – ממון, אף ושם לה עלילות דברים ממון,

וכן ארנב"י ותני ר"י צידוני בי רשב"י דאתיא שימה שימה

בעי רי"ר: שכרן בקרקע, בפחות משו"פ, שניהם בפרוטה, מהו

בעי ר"א: הוציא ש''ר על הנישואין הראשונים, על נשואי אחיו, מהו?

פשוט חדא [נישואי אחיו], דתני ר' יונה: 'את בתי נתתי לאיש הזה', ולא ליבם.

מאי רבנן ומאי ר' אליעזר בן יעקב?

דתניא: כיצד הוצאת ש"ר? בא לב"ד ואמר פלוני, לא מצאתי לבתך בתולים, אם יש עדים שזינתה תחתיו - בסקילה, זינתה מעיקרא - יש לה כתובה מנה. נמצא ששם רע אינו שם רע

רבנן: הוא לוקה ונותן מאה סלע, בין בעל ובין לא בעל,

ראב"י: לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל.

לראב"י ד'ובא אליה ואקרב אליה',

לרבנן: 'ובא אליה' – בעלילות, 'ואקרב אליה' - בדברים.

לראב"י: היינו ד'לא מצאתי רבנן: לא מצאתי לבתך כשרי בתולים.

לראב"י: היינו ד'ואלה בתולי בתי', לרבנן: ואלה כשרי בתולי בתי.

לראב'י: היינו ד'ופרשו השמלה', לרבנן: פרשו מה ששם לה, כדתניא שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין הדבר כשמלה חדשה.

• ראב"י: דברים ככתבן, שמלה ממש.

שלח ריבר"י ב"ג מדרי"ו: אף שלא מצינו שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לשלא כדרכה למכות ולעונשין, אבל מוציא ש"ר חלק, אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה, ויוציא שם רע כדרכה.

ודחינן דממ'נ אי כרבנן, אף דלא בעל | ואי כראב'י תרוויהו כדרכה בעי'.

אלא כדשלח ר"כ מדרי"ו: שחייב רק משיבעול כדרכה, ויוציא ש"ר כדרכה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום