כתובות דף מה עמוד א

פרק רביעי

• באו עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה,

סוקלין אותה על פתח בית אביה -ראו גידולים שגידלתם.

• באו עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה,

סוקלין אותה על פתח שער העיר.

• סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק.

למימרא, דכל שנשתנה גופה נשתנה דין הריגתה,

ורמינהי: נערה המאורסה שזינתה, ומשבגרה הוציא עליה ש"ר,

הוא אינו לוקה ואינו נותן ק' סלע,

היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה.

רבא: שאני מוציא ש"ר דחידוש הוא, דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתה- בחנק, ואילו מוציא שם רע- בסקילה.

וא'ל רבדר"י דאפשר דחידשה תורה דוקא היכן שלא השתנה גופה,

• אלא רנב"י: אישתני ולא אישתני תנאי היא.

דתנן: חטאו נשיא ומשוח עד שלא נתמנו ונתמנו הרי הן כהדיוטות בכבש ושעירה,

ר"ש: אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים, משנתמנו פטורים. [דחטא ביחיד וידיעה בקרבן נשיא]

ובהכרח דלר"ש אף אחר חטאה לא הולכים שפטורים לגמרי [אף מפר ושעיר

ותרצינן דרי"ו אמר לתנא שישנה דתידון בסקילה [ולא בחנק כדאמרי']

ואף דהיא בוגרת ד'הנערה' שהיתה כבר נערה

והקשהו ר"ח: דא"ה שילקה וישלם מאה כדין כל מוציא ש"ר,

א"ל: רח"ל מהאי דעתא! א"ל אדרבה, רחמנא ניצלן מדעתך.

וטעמא כריב"א: דזו מעשיה גרמו לה, כשהיא זנאי - נערה זנאי.

וזה עקימת שפתיו גרמו לו, וחיובו באותה שעה ואז היא בוגרת.

ואם אין לה סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא,

ובעיר שרובה עכו"ם סוקלין אותה על פתח בית דין.

כיוצ"ב: העובד עכו"ם סוקלין אותו על שער שעבד בו,

ובעיר שרובה עכו"ם סוקלין אותו על פתח ב'ד,

• ד'שעריך' - זה שער שעבד בו [ולא שנידון], כשעריך דלמעלה,

ב. 'שעריך' - ולא שערי עכו"ם [ש"מ תרתי]

נערה המאורסה פתח אביה מפתח שער החצר, ופתח משער, ושער משעריך.

ר"י: לוקה מכל מקום, מאה סלע, בעל - נותן, לא בעל - אין נותן.

וחלקו בפלוגתת ראב"י ורבנן [דר"י כראב'י]

א"ד: כולה כראב'י וה"ק: מוציא ש"ר - לוקה ונותן מאה סלע, והוא שבעל.

ר"י: לוקה מ"מ. והך דאי לא בעל לא לוקה, היינו דלוקה מדרבנן

ר"פ: לוקה היינו ממון, והא דתנן: האומר חצי ערכי עלי,

- נותן חצי ערכו, לריב"י: לוקה ונותן ערך שלם.

ר"פ: הך דלוקה היינו בערך שלם, - גזירה חצי ערכו אטו ערך חציו,

[הו"ל אבר שהנשמה תלויה בו.]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום