כתובות דף מב עמוד א
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ואף דתנינא המפתה נותן [ג] בושת ופגם וקנס, ואונס נותן גם צער.
וקמ"ל דעמדה בדין מחלוקת ר"ש ורבנן. ולא אשמעי' דלאביה דפשיטא דבמפתה לאו לעצמה,
תנן: אנסת ופיתית את בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי,
משביעך אני, ואמר אמן, ואח"כ הודה - חייב,
ר"ש פוטר, שאינו משלם קנס ע"פ עצמו.
אמרו לו: אף שעל פי עצמו אינו משלם קנס, בושת ופגם משלם.
בעא אביי מרבה: האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, [ג]
והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי, ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון, ונשבע והודה,
לר"ש: כיון שעמד בדין ממון הוא, ומתחייב קרבן שבועה [ולא קנס]
א. והקשהו מר"ש דאם בתחילה נשבע ואח"כ הודה, - פטור.
ד'וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו, או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר', מה אלו מיוחדין אף כל שהן ממון, יצאו אלו שהן קנס.
ורבה ענהו: דכולה בשעמד בדין רישא רבנן,
וסיפא ר"ש ומודה לענין קרבן שבועה שהתורה פטרתו מ'וכיחש'.
ומה דהוי לענין ממון היינו להורישו לבניו.
ויכל גם לתרץ דרישא בשעמד בדין,
[ד'ומעלה מעל' ריבה לתשלומי כפל [ואין כפל אלא אי עמד בדין]
וסיפא בשלא עמד בדין, וכר"ש אלא שלא רצה ליישבו בדוחק,
ב. והקשהו לרבה מדר"ש שאמר: דאם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה. ואי הוי ממון אמאי האחים לא ירשו לזה
רבא: נתקשו בזה רבה ורב יוסף כ"ב שנה עד שתירץ רב יוסף
-דשאני ד'ונתן האיש השוכב עמה וגו' זיכתה תורה רק משעת נתינה,
- והך דרבה דהוי ממון להורישו לבניו - בשאר קנסות.
אבל גבי עבד כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו, ועוד קודם זוכה,
והך דאיצטריך וכחש, כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה, דשם האב יורש ממנה עצמה,
ומאי דאמרי' יצאו אלו שהן קנס ולא ממון, כרבה יצאו אלו שעיקרן קנס.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום