כתובות דף מג עמוד ב

פרק רביעי

המארס את בתו וגרשה, אירסה ונתארמלה - כתובתה שלו.

השיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה כתובתה שלה.

ר"י: הראשונה של אב, אמרו לו: אם משהשיאה אין לאביה רשות בה.

טעם דהשיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה, אבל נתארמלה פעמיים- שוב אין ראויה לינשא, וסתם התנא כרבי שבפעמיים הוי חזקה.

טעם ר"י: רבה ורב יוסף: שמשעת אירוסין זכה בהן האב.

מתיב רבא דר"י אומר: הראשונה של אב, ומודה במארס בתו קטנה ובגרה ואח"כ נשאת, שאין לאביה רשות בה. שגם שם נאמר שמשעת האירוסין זכה האב,

טעם ר"י: רבה ורב יוסף: הואיל וברשותו נכתבין.

ממתי גובה ר"ה: מנה מאתים מן האירוסין, ותוספת מן הנשואין.

ור"א: אחד זה ואחד זה מן הנשואין.

• והא דאמרי': הוציאה עליו שתי כתובות, מאתים ושלש מאות,

דלר"ה: גובה מאתיים מזמן ראשון או שלש מאות מזמן שני [דלא טרפה מלקוחות] ולא אמרי' דגובה מאתיים מזמן ראשון וגם מאה מזמן שני [תוספת]

שם מיירי כתב לה מזמן ראשון מאתיים או מזמן שני שלש מאות,

[ולא כתב ואוספית מאה אות תלת מאה אמאתיים דאל"ה תגבה ת"ק]

וא"כ מה שכאן לא גובה משום שלא כתב שהוא מוסיף, וא"כ מחלה על השיעבוד הראשון.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום