לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

כתובות דף מט עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

באושא התקינו, שיהא אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים.

איבעיא: הלכה כמותו או לא,

ר"י: תנין אכזר ילדה ועל בני העיר משליכם [היינו שאינו יכול לכופו ממש]

ר"ח: כפו מכתשת על פיה והעמידו האב עליה לומר עורב רוצה את בניו ואני לא, ובני עורב אשר יקראו היינו בקטנים מאוד שאין מכירם.

רבא: נח לך שיזונו בניך מן הצדקה?

ודווקא בלא אמיד, אבל אמיד כופים אותו בע"כ,

כדרבא שכפה לרדב"א והוציא הימנו ת' זוזי לצדקה,

באושא התקינו, הכותב כל נכסיו לבניו - הוא ואשתו נזונים מהם.

והקשה ר"ז גדולה מזו אמרו: אלמנתו נזונת מנכסיו, הוא ואשתו מיבעי'?

וכדשלח רבין באיגרת וכן ר"י אחיין ריב"ח שעל ידו היה המעשה וכו'?

קמ"ל אף דשם אין טורח, אבל כאן יטרח עבורו ועבור אשתו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום