כתובות דף נב עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. לקתה - חייב לרפאותה.

ת"ר: אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, וצריכה רפואה הרי היא כמזונות.

רשב"ג: רפואה שיש לה קצבה נתרפאת מכתובתה, שאין לה קצבה - הרי היא כמזונות.

• רי"ו: עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה.

רי"ו: שיקצצו סכום לרפואת קרובתו לרפואה עולמית דומבשרך לא תתעלם

אח"כ אמר: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין. דשאני אדם חשוב שאף קרוב אסור

לא כתב לה בנין דכרין שיהיו לך ממני ירשו כסף כתובתך יתר על חלקם עם אחיהם - חייב, שהוא תנאי ב"ד.

בנות שיהו לך ממני ישבו בביתי ויזונו מכנסי עד שינשאו,

- חייב, שהוא תנאי בית דין.

את תשבי בביתי וניזונת מנכסי כל ימי אלמנותך בביתי,

- חייב, שהוא תנאי בית דין.

כך היו אנשי ירושלים כותבין. ואנשי גליל כותבין כמוהם,

אנשי יהודה כתבו עד שירצו היורשין ליתן לך כתובתך,

לפיכך אם רצו יורשין - נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה.

מרשב"י: מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין?

- שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו.

ואף דהתורה אמרה לבן לרשת ולא לבת הא גם דאורייתא ד'קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים, בוהיינו דנלבשה וניכסה ונישבלה מידי, דדקפצי עלה וינשאוה.

ועד כמה? אביי ורבא: עד עישור נכסי.

וא"א דבעל לא ירשו דא"ה אב ימנע ולא יכתוב

וא"א לחלק בשכתב אב יכתוב בעל, ובשלא כתב גם בעל לא יכתוב,- דלא פלוג רבנן

ובת בין הבנים לא יורשת דכנחלה עשוה, ובין הבנות גם לא דלא פלוג רבנן

ולא גובה ממטלטלי דכתובה שויוה רבנן.

ולא תטרוף ממשעבדי דירשון תנן.

ואף במקום שאין מותר דינר דבמקום שנעקרה נחלה דאורייתא לא תיקנו רבנן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום