כתובות דף נ עמוד א

פרק רביעי

כשכרע אחד [שכתב נכסיו לבניו] לנשק לרגלי ריו"נ יונתן, על שחייבם לזונו, ואם אין הדין כן מדוע חיבבו כ"כ, ואם הדין עמו על מה חיבבו כ"כ בהכרח דאין הלכה כן

ר"א: באושא התקינו, אל יבזבז יותר מחומש. ותנ"ה דשמא יצטרך לבריות

ומעשה בר"ע שלא הניח לרי"ש לבזבז יותר מחומש ב. רי"ש שלא הניח,

מקור לחומש: ר"נ:' עשר אעשרנו' לאחרון כראשון,

רשבר"א: ושמועות הללו מתמעטות והולכות, קטנים כתבו ובזבזו.

והא דרב: דפחות משש לא תקבל,

יותר משש קבל והלעיטהו כשור בתורה,

א. מיהו לא ירד עמו לחייו עד י"ב שנה,

ב. הא למקרא, הא למשנה.-

כאביי דא"ל אם: בן שש למקרא, בן י' למשנה, י"ג לתענית מעת לעת, ובתינוקת - בת י"ב.

אביי א"ל אם: בן שש שעקצו עקרב ביום שמשלים לשש לא יחיה

ורפואתו למושחו ולהשקותו בכיס מרה של דיה לבנה מעורבת בשכר

נשכתו דבורה לילד ביום שמלאו לו שש שנים וי"ג שנה -לא יחיה.

ורפואתו למושחו ולהשקותו בסיב דקל עם מים

ר"ק: המכניס בנו פחות מבן שש רץ אחריו ואינו מגיעו. דסכנה מחולשתו

- א"ד: חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו.

א. דמחד יחלש, ומאידך יחכים שחביריו אין מגיעין אותו

ב. זה בכחוש וזה בבריא.

ריב"ח: באושא התקינו, האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות.

ריב"י לר"א: באוכלסא דאושא: מי בעל השמועה הזו א"ל ריב"ח.

שנה ממנו: ארבעים פעם, ודומה כמי שמונח לו בכיסו.

• 'עושה צדקה בכל עת' - וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת?

דרשו רבותינו שביבנה: זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים.

רשב"נ: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן.

• 'הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד',

ר"ה ור"ח: לחד: זה הלומד תורה ומלמדה,

ולחד: זה הכותב תנ"ך ומשאילן לאחרים.

• 'וראה בנים לבניך שלום על ישראל',

ריב"ל: כיון שבנים לבניך, שלום על ישראל, שלא יבוא לידי חליצה ויבום.

רשב"נ: כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל, שלא יבואו לריב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום