כתובות דף נג עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר"פ הלך לבית אבא סוראה שיכתוב כתובת בתו, ויב"מ יצא לקראתו שאל לר"פ למה לא נוח לו להיכנס עמו אם מטעם שלא להיות בשעה שמעבירים ירושה מבן רע לבן טוב שא"י איזה זרע יוכשר, וכ'ש מבן לבת, הא תקנ"ח היא שאדם יכתוב לבתו, שיקפצו עליה וכו',

א"ל דה"מ מרצון אבל לא לכפותו,

א"ל ר"פ שלא ביקש לכפותו אלא רק להיכנס וישתוק.

א"ל שעצם כניסתו לבית אבא היא כפייתו

ואעפ"כ כפהו ר"פ ליב"מ ונכנס שתק וישב, חשב אבא שמה ששותק משום שכועס עליו ולכן כתב כל שהיה לו לבתו,

משהמשיך יב"מ בשתיקתו שאלו אבא גם עכשיו לא נח לך? הלא כתבתי כל שהיה לי,

א"ל אי היית שואל בעצתי אף מה שכתבת בתחילה לא היית צריך,

וכשביקש אבא לחזור בו א"ל יב"מ שאחר שנתחייב ליתן שלא יחזור בו,

• בעא רי"ס מר"נ: מכרה כתובתה לבעלה, אם יש לה כתובת בנין דכרין?

שאל על מוכרת אף שי"ל אנסוהו זוזי וכמי שכפוה כ"ש מוחלת

רבא פשיטא דמוכרת כתובתה לאחרים- יש לה כתובת בנין דכרין,- דזוזי אנסוה.

מוחלת לבעלה - אין לה כתובת בנין דכרין,- דמחלה.

רבא: בעי ופשט מוכרת כתובה לבעלה כמוכרת לאחרים [שלא הפסידה ולא כמוחלת לבעלה].

ואין להקשות מדמתה אין יורשין של זה וזה יורשין כתובתה בנין דכרין.

דשם אין לומר יצר אנסה,- דקנס רבנן הוא.

רב"ח: מדר"א: דמוחלת כתובתה לבעלה - אין לה מזונות.

א"ל: אי לא היה אומר בשם אדם גדול הו"א ד'משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו'.

• רחב"א לפני ר''נ ועולא לאחד שמתה ארוסתו שיקברה או יתן כתובתה

ור"ח דקדק מדארוסה לא אונן ולא מיטמא לה, וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו, מתה - אינו יורשה, מת הוא גובה כתובתה'.

הא מתה היא אין לה כתובה.

והטעם: שאין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לך,

רבין מר"ל: ארוסה שמתה אין לה כתובה.

א"ל אביי: שישליך טובתו על הקוצים שכבר תרגם ר"ה לשמעתי' בבבל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום