כתובות דף נב עמוד א
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ב. ובכהנת אחזירך למדינתך - חייב, שהוא תנאי בית דין.
אביי: אלמנה לכ"ג חייב לפדותה, 'ובכהנת אהדרינך למדינתך'.
ממזרת ונתינה לישראל אינו חייב לפדותה, דלאו ואשאך לאשה
רבא: כל שאיסור שבייה גורם לה חייב לפדותה, איסור דבר אחר גורם לה - אינו חייב לפדותה.
לימא כתנאי: המדיר אשתו ונשבית, לר"א: פודה ונותן לה כתובתה,
רבי יהושע: נותן לה כתובתה ואינו פודה.
וע"ז שאל ר"נ לסומכוס: כשהדירה ולבסוף נשבית, או בנשבית ולבסוף הדירה? וא"ל: לא שמעתי, ונראין דברים שהדירה ולבסוף נשבית, דאי נשבית ולבסוף הדירה אתי לאיערומי.
ובמדיר אשת כהן חלקו ואביי כר"א ורבא כרי"ה
• ואין לומר דהב"ע כגון שנדרה היא, והוא קיים לה,
לר"א: הוא נותן אצבע בין שיניה, ולרי"ה: היא נתנה אצבע בין שיניה.
דאי היא נתנה אצבע בין שיניה, א. מה שייך כתובה, ב. למה אמר סומכוס לא שמעתי, אי היא נדרה מה נפק"מ אי הדירה ולבסוף נשבית או להיפך.
• לעולם שהוא הדירה,
אביי לטעמו אלמנה לכה"ג- לכו"ע חייב לפדותה,
ממזרת ונתינה לישראל – לכו"ע אינו חייב לפדותה,
מדיר אשת כהן גם – לכו"ע חייב לפדותה, דהיינו אלמנה לכ"ג,
וחלקו במדיר אשת ישראל, לר"א הלך אחר תחילה, ולרי"ה אחר סוף.
רבא: אלמנה לכ"ג, ממזרת ונתינה לישראל לכו"ע אין חייב לפדותה
חלקו במדיר בין אשת כהן ובין אשת ישראל, לר'א הלך אחר תחילה, ורי'ה הלך אחר סוף.
א. נשבית חייב לפדותה, וכו'
ת"ר: נשבית בחיי בעלה ואח"כ מת בעלה,
הכיר בה בעלה [שנשבתה- יורשין חייבין לפדותה,
לא הכיר בה בעלה - אין יורשין חייבין לפדותה.
ואמר רב ללוי שאין הלכה כמתני אלא שאין היתומין חייבין לפדותה.
ואף בנשבית בחיי בעלה שאין אני קורא בה 'ואשאך לאשה'.
ת"ר: נשבית, והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה
ת"ק: פעם ראשונה פודה, מכאן ואילך, רצה - פודה, רצה - אינו פודה.
רשב"ג: אין פודין השבויין יותר מדמיהם, מפני תקון העולם. [אחד מתרי קולא]
- הא בכדי דמיהן פודין, אף דדמי פדיונה יותר מכתובתה.
והא דנשבית, והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה
לת"ק: פעם ראשונה פודה, מכאן ואילך, רצה פודה, רצה אינו פודה.
ולרשב"ג: אם פרקונה נגד כתובתה פודה, אם לאו - אינו פודה! [אחד מתרי קולא]
- רשב"ג: ב' קולי יש לו.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום