כתובות דף עז עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. וחכמים אומרים: בד"א - במומין שבסתר.

ר"נ נכפה בזמנים קבועים כמומין שבסתר ובשאין קבועים כמומין שבגלוי,

האיש שנולדו בו מומין - אין כופין אותו להוציא;

רשב"ג: בד"א במומין הקטנים, אבל במומין הגדולים כופין אותו להוציא.

ר"י תני: נולדו וכ"ש היו דסברה וקיבלה, חב"ר תני: היו אבל נולדו- לא.

ב. רשב"ג במומין קטנים אבל בגדולים כופין אותו להוציא.

למ"ד נולדו, היינו דשאני בין גדולים לקטנים,

למ"ד היו, דסבורה שיכולה לקבל, ועכשיו אין יכולה,

מומין גדולים- רשב"ג: כגון ניסמית עינו, נקטעה ידו, ונשברה רגלו.

מרי"ו: הלכה כרשב"ג; מר"נ: הלכה כדברי חכמים.

והך משמיה דרי"ו: בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה, - אמוראי אליבא דרי"ו.

ואלו שכופין אותו להוציא: מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והמצרף נחושת, והבורסי, בין שהיו עד שלא נישאו ובין משנישאו נולדו;

ועל כולן אר"מ: אף שהתנה עמה, יכולה שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל;

וחכ"א: מקבלת היא ע"כ, חוץ ממוכה שחין, מפני שממקתו.

מעשה בצידון בבורסי אחד שמת, והיה לו אח בורסי,

אמרו חכמים: יכולה לומר: לאחיך יכלתי לקבל ולא לך,

בעל פוליפוס- שמואל: ריח החוטם. במתניתא: ריח הפה.

רב אסי שנה להיפך, וסימנך: דשמואל לא פסק פיו מכל הפרק.

והמקמץ. ר"י: זה המקבץ צואת כלבים. וי"א: זה בורסי

והך דמתני': כאן בבורסי גדול וכאן בבורסי קטן

והמצרף נחושת, והבורסי.

מצרף נחושת -ר"א: מרדד טסי נחושת לדודים,

רבב"ח: המחתך נחושת מעיקרו. ות"כ,

רב: האומר איני זן ואיני מפרנס - יוציא ויתן כתובה.

שמואל: האכילו שעורים לאלעזר דעד שכופין להוציא, יכפוהו לזון.

ורב: אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת. ולכן כופין להוציא.

ר"ז מרי"ו: דע"ז האכילו שעורין לאלעזר בבבל.

ר"א: מדאורייתא אין מעשין אלא לפסולות.

שמואל: כגון אלמנה לכה"ג, וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר, אבל נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה - אין כופין אותו.

ר"ת משמואל: אף' שהה עמה י' שנים ולא ילדה, כופין אותו.

תנן, אלו שכופין אותו להוציא: מוכה שחין, ובעל פוליפוס;

לרב אסי - דרבנן קתני, דאורייתא לא קתני,

רתב"א לא הבאנו שהה עמה י' שנים ולא ילדה דכופין אותו,

א. דשם בדברים, משא"כ במשנה כופין בשוטי.

ב. ר"א: הא 'בדברים לא יוסר עבד' אלא שניהם בשוט,

שם כשאמרה שתשאר עמו מניחים לה,

וכאן בי' שנים אף שאמרה שרוצה להשאר לא מניחים לה,

והא דמוכה שחין, אף שרוצה להשאר לא מניחים לה מפני שממקתו וקתני- מיירי שרוצה להשאר בעדים שישגיחו שלא יהא בניהם תשמיש משא"כ כאן אפ"ה לא שבקינן לה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום