כתובות דף עט עמוד א

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. ר"ש חולק בין נכסים הידועין לשאינן ידועין.

ריב"ח: ידועין - מקרקעי, שאינן ידועין - מטלטלין;

ורי"ו: אלו ואלו ידועין הן,

שאינן ידועין- כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים. ותנ"ה

אשה שהבריחה נכסיה ע"י שכתבתם לביתה ואח"כ התגרשה,

ור"נ: קרע שטרה.

ר"ע למ"ע [אב"ד]: ש'נחמן חקלאה' קורע שטרות אנשים שלא כדין

א"ל משמואל: 'אם יבא שטר מברחת לידו יקרעהו' דכל מה דמהני שאין אדם מניח שלו ומביא לאחרים -אבל לבתו מביא, מ"מ במקום בתה נפשה עדיפה לה,

והך דבשטר פסים מהני היינו במקצתה ועשאום כנכסים שאין ידועים לבעל וכר"ש, [דלרשב"ג: הרוצה להבריח כותבת שטר פסים לאחרים]

ולחכמים: לא מהני דיוכל המחזיק להחזיק עד שתכתוב מהיום ולכשארצה [שתוכל לומר לו איני רוצה] ומשמע דאל"ה קנאו לוקח היינו במקצתה, אבל בכל הנכסים וודאי לא מהני דאין גמ"ד]

א. נפלו לה כספים או פירות תלושים מהקרקע

- ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות;

א. פירות המחוברים בקרקע

ר"מ: שמין כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות,

ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות;

וחכ"א: המחוברים לקרקע שלו, והתלושין מן הקרקע שלה,

וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות,

ר"ש: מקום שיפה כחו בכניסתה הורע כחו ביציאתה,

מקום שהורע כחו בכניסתה - יפה כחו ביציאתה,

כיצד? המחוברים לקרקע - בכניסתה שלו, וביציאתה שלה,

והתלושין מן הקרקע - בכניסתה שלה, וביציאתה שלו.

פשיטא דבנפלו לה כספים וחלוקים בינהם מה לקנות,

הוא רוצה קרקע זריעה והיא רוצה בית- קרקע,

בית ודקל - בית, דקל ואילן - דקל, אילן וגפן - אילני;

אילנות לעץ ולא לפרי, או חפירה לדגים נחלקו אם הוא הוא הפרי או הקרן.

כלל הדבר: כשגזעו מחליף - פרי, אין גזעו מחליף - קרן.

• מר"י 'הגונב ולד בהמת מלוג - משלם תשלומי כפל לאשה'.

אף כרבנן וחנניה דלבעל, כאן בפירות דפירות לא תיקנו רבנן,

חנניה: חלק על רבנן גבי ולד בהמת שפחת מלוג שעשאוהו כוולד בהמה דלבעל, דלא חיישי' למיתה,

וטעם דרבנן: חששו למיתה ושאני בהמה שיכול לגבות מעורה,

משמואל: הלכה כחנניה. מר"נ: אף דהלכה כחנניה,

מודה שבנתגרשה נותנת דמים ונוטלתן, מפני שבח בית אביה.

מר"נ: הכניסה עז לחלבה, ורחל לגיזתה, ותרנגולת לביצתה,

ודקל לפירותיו, - אוכל והולך עד שתכלה הקרן.

ר"נ: הביאתו גלימה, פירות, הוא מתכסה בזה עד שכלים,

כהאי תנא, ד'המלח והחול – הר"ז פירות;

• פיר גפרית, מחפורת צריף - ר"מ: קרן | וחכ"א: פירות.

ר"ש אומר: מקום שיפה כחו.

ונפק"מ: מחוברין בשעת יציאה. דלחכמים: שייכים לבעל שגדלו ברשותו

א. נפלו לה עבדים ושפחות זקנים

ת"ק - ימכרו, וילקח מהן קרקע והוא אוכל פירות;

רשב"ג: לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה.

נפלו לה זיתים וגפנים זקנים

ת"ק: ימכרו, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות;

ר"י: לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה.

ר"כ מרב: מחלוקת - בשדה שאינה שלה,

ולכו"ע: בשדה שלה לא תמכור, מפני שבח בית אביה.

ד. המוציא הוצאות על נכסי אשתו,

הוציא הרבה ואכל קימעא, קימעא ואכל הרבה

- מה שהוציא הוציא, ומה שאכל אכל;

הוציא ולא אכל - ישבע כמה הוציא ויטול.

קימעא רבי אסי: אפילו גרוגרת אחת, והוא שאכלה דרך כבוד.

ר"א בי רב: אף שיגרא דתמרי. [קבוצין יחד]

בעי ר"ב: חובצא דתמרי פסולת שאחר השכר או שנידוכו הרבה מאי? תיקו.

• לא אכלה דרך כבוד,

- עולא: חלקו ב' אמוראי במערבא, לחד: בכאיסר, ולחד: בכדינר,

• דייני דפומבדיתא: עשה ר"י מעשה בחבילי זמורות. [דנקרא שאכל]

ור"י לטעמו: דאכלה ערלה שביעית וכלאים - ה"ז חזקה.

• ר"יע מר"ח: המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה, כמוציא על נכסי אחר דמי כדי שלא יפסיד לקרקע מפחד שמא תמאן

• אותה אשה שירשה ד' מאות זוזי מבי חוזאי הלך בעלה הוציא ו' מאות והביא ד' מאות כשהגיע למקום השתמש בזוז אחד מתוך הד' מאות,

ר"א: מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל ולא יוכל לתבוע השש מאות שהוציא על הדרך,

ורבנן: ה"מ כשאכל פירות אבל כאן אכל מהקרן -והוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול,

ישבע כמה הוציא ויטול.

א"ר אסי: והוא, שיש שבח כנגד הוצאה.

הלכה אביי: בשבח היתר על הוצאה, נוטל ההוצאה בלא שבועה.

א"ל רבא: א"כ, יבוא להערים, אלא רבא: שאם היתה הוצאה יתירה על השבח, אין לו אלא הוצאה שיעור שבח, ובשבועה.

איבעיא להו: בעל שהוריד אריסין תחתיו, מהו?

אי ע"ד בעל ירד וכשהולך הבעל נסתלק הוא,

או ע"ד הקרקע ירד ואי קרקע קיימת האריס קיים,

ולא דמי ליורד לשדה חבירו ונטע שלא ברשות דשמין לו וידו על התחתונה, דכאן אילולי האריס הבעל היה טורח [משביח]

ולמעשה רהבדר"י: אי בעל אריס הוא, איסתלק ליה בעל אסתלקו להו, אי בעל אינו אריס, קרקע לאריסעומדת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום