כתובות דף פא עמוד ב
פרק שמיני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
שלח רבא לאביי ביד רשב"ז: ומי נתנה כתובה לגבות מחיים?
והתניא: מר''א שאלתי לסומכוס: הרוצה שימכור בנכסי אחיו,
אם כהן יעשה סעודה ויפייס, אם ישראל מגרש בגט ויחזיר;
ואס"ד אפשר לגבות כתובה מחיים למה לגרש ולמכור שייחד לה שיעור כתובה והשאר ימכור, - משום איבה,
ומה שלא הקשה ממתני' דידן ד'לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת לך על השלחן, אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה'!
- דשם פשוט דעצה טובה קמ"ל.
וכן מוכח מסיפא דכל נכסיו אחראין לכתובת אשתו אף דשם וודאי יכול למכור
יבמה שנפלה ורצה האח הקטן לפוסלה ע"י גט א"ל אחיו הגדול אם מצד הנכסים אכפת לו הוא יחלוץ לה ויתן לו חצי מן הנכסים,
רב יוסף: כיוון שאמרו רבנן לא למכור, אף שמכר לא מהני,
כדתניא דמי שמת, והניח שומרת יבם והניח נכסים ק' מנה, אף שכתובתה רק מנה לא ימכור, שכל נכסיו אחראין לכתובתה.
אביי: וכל מקום שאמרו רבנן לא ימכור, אף שמכר אין מכירתו מכירה?
והתנן: אף ב"ה: לא תמכור, מודים, שאם מכרה ונתנה - קיים!
שלחו לפני רחב"פ וענה דהדין עם רב יוסף [דא"ג שמכר לא מהני]
ענה אביי: אטו רחב'פ נזמים תלה בשמועתו ליפותה וכו' [שלא הביא ראייה]
• שלחו לרמבדר"נ וענה דהדין עם אביי [דמהני מכירתו],
ואם יאמר רב יוסף טעם בדבריו שלחו לי,
עד שהביא רב יוסף ראייתא מברייתא ד'הרי שהיה נושה באחיו ומת, והניח שומרת יבם, לא יאמר הואיל ושאני יורש החזקתי, אלא מוציאין מיבם ויקח בהן קרקע והוא אוכל פירות'.
א"כ להדיא הוא דעושים בע'כ ולא מהני מכירתו וא"א לומר דטובה עושים לו שהרי 'מוציאין' כתיב',
• וכששלחו לפני רמבדר"נ משנה זו אמר מדר"נ דזו אינה משנה.
ולא משום דהו"ל מטלטלי דלא משעבדי לכתובה דשמא כר"מ דמשעבדי
ולא משום דלאו בעל דברים דידי את,
- דשמא כר"נ דונתן לאשר אשם לו שמוציאין מזה ונותנין לזה,
אלא משום דלא מצינו תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה, אלא או כר"מ או כר"נ
רבא: א"כ היינו דשמענא לאביי דאמר זו אינה משנה, ולא ידענא מאי היא.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום