כתובות דף פד עמוד א

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. רשב"ג: מתה יירשנה שהמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל,

רב: הלכה כרשב"ג [דיורשה] ולא מטעמו.

א. לרב: לא מצד דתנאו קיים וכאן ירושת הבעל דרבנן,

וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה,

דלרב: תנאו בטל כדחזי' 'דבע"מ שאין לך עלי אונאה',

לרב: יש לו אונאה ולשמואל אין לו אונאה,

ב. ואין הכוונה שחלקו בדין, דלרשב'ג: ירשנה ולרב לא, -דאין הלכה כן

ג. ולא חלקו דלרשב"ג מדרבנן קיים, ולרב אף בדרבנן תנאו בטל,

- דא"ה כטעמו וכהלכתו הוא, ורב רק מוסיף על דבריו,

ד. אלא הלכה רשב"ג: דמתה יירשנה, דלרשב"ג ירושת הבעל דאוריתא

ולרב: ירושת הבעל דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה.

והך דלרב חזי' 'דלריב"ב היורש אשתו יחזיר לבני משפחה וינכה להן מן הדמים', כיון דירושת הבעל דאורייתא,

-כגון שהורישתו אשתו בית הקברות, ומשום פגם משפחה אמור רבנן יקח המעות ויחזירם,

והך ד'ינכה להן מן הדמים' היינו את דמי קבר אשתו, דהמוכר קברו ודרך קברו, מעמדו ומקום הספידו בני משפחה קוברין אותו בע"כ, משום פגם משפחה,

- רב בטעם ריב"ב אמר, ולא ס"ל כך [אלא ס"ל דרבנן הוא].

מי שמת, והניח אשה ובע"ח ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים,

ר"ט: ינתנו לכושל שבהן,

ר"ע: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.

הניח פירות תלושין מן הקרקע - כל הקודם בהן זכה בהן.

זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו,

המותר -ר"ט: ינתנו לכושל שבהן,

ר"ע: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין,

שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.

וצריכא מלווה להודיעך דר"ע לא מודה לר"ט,

פקדון להודיעך דר"ט לא מודה לר"ע,

כושל- ריב"ח: לכושל שבראיה, רי"ו: לכתובת אשה, משום חן.

כתנאי, ר"ב: לכושל שבראיה, וכשר; ר"א: לכתובת אשה, משום חן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום