כתובות דף פה עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

דברים התלויים בידיעת הדיין

אחד שהפקיד ז' מרגליות עטופות בסדין אצל ר"מ נפטר ולא ציוה אחריו.

וכשהגיעו לר"א: משום שהיורשים סברו שאולי היה של אביהם,

א"ל א. ידענא בר"מ שאינו אמיד ועוד שהתובע נותן סימן שהיו בסדין

וה"מ שהתובע לא רגיל שם, דברגיל נאמר שראה אחר שהפקיד

• וכן מעשה שהפקיד כוס כסף אצל חסא, וכך הורה להם ר"נ

• וכן מעשה שהפקיד בגד משי אצל אחי ר"ס, וכך הורה להם ר"א

נכסיי לטוביה,

אותו שאמר נכסיי לטוביה, ומת ובא טוביה, ארי"ו הרי בא טוביה

ב. ובאמר טוביה והגיע רב טוביה אינו מקבל, ובליבו גס בו שכך קוראהו מקבל

ג. שת"ח קודם לשכן ולקרוב.

ד. שכן וקרוב, - טוב שכן קרוב מאח רחוק.

ה. שניהם קרובים, שכנים, וחכמים - שודא דדייני.

דמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו אף יורש דמחול

רבא לבן רחב"א: אומר לך דבר נעלה שהיה אומר אביך על שמואל, דמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו דמחול ואף יורש מוחל מודה במכנסת שט"ח לבעלה וחזרה ומחלתו שאינו מחול, מפני שידו כידה.

קרובת ר"נ מכרה כתובתה בטובת הנאה נתגרשה ומתה הגיעו ותבעו לביתה א"ל ר"נ אין למי שישיאה עצה? שתמחל על כתובת אמה ותירשה מאביה לאח"ז ואכן נהגה כן,

לבסוף נתחרט ר"נ שעשה עצמו כעורכי הדיינין,

בתחילה סבר: ומבשרך לא תתעלם, ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום