כתובות דף פז עמוד ב

פרק תשיעי

סבר רב"ח: שהיא שבועה דאורייתא שהרי טוען מאתים ומודה מאה ומודה במקצת ישבע,

רבא שתי תשובות בדבר,

א. דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין, והיא נשבעת ונוטלת,

ב. אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות!

אלא רבא: מדרבנן, דפרע דייק, דמיפרע לא דייק,

ורמו רבנן: שבועה עלה כי היכי דתידוק.

איבעיא: פוגמת כתובתה בעדים, מהו? [והוא טוען שפרע עוד שלא בעדים]

אם פרע בעדים היה פורע או רק בתחילה נזדמנו לו לכן פרע בפניהם,

אין להוכיח: מד'כל הנשבעין שבתורה - נשבעין ולא משלמין;

ואלו נשבעין ונוטלין: השכיר, והנגזל, והנחבל, ושכנגדו חשוד על השבועה, וחנוני על פנקסו, והפוגם שטרו שלא בעדים';- ומשמע דבעדים אין נוטל,

דדחי' דאף שלא בעדים צריך שבועה ולא אמרי' שיהא כמשיב אבידה ותטול בלי שבועה

מי אמרינן כיון דדייק כ"כ אמת אמרה או שמערימה? תיקו.

אי דינה כפוגמת או פוגמת מודה במקצת והיא לא,

ת"ש: פוחתת כתובתה שהיתה אלף זוז, וא"ל התקבלת כתובתיך, והיא אומרת לא התקבלתי, ואינה אלא מנה - נפרעת שלא בשבועה.

ולא שהשטר אינו נכון -שאומרת אמנה היתה ביננו. שאתבעו רק מנה

סבר רב"ח:שבועה דאורייתא, ד'לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת',

'לכל עון ולכל חטאת' -אינו קם, אבל קם הוא לשבועה,

ואמר מר: כל מקום שהשנים מחייבין אותו ממון, אחד מחייבו שבועה.

רבא, שתי תשובות בדבר,

א. דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין, והיא נשבעת ונוטלת

ב. אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות [שמשועבדים לכתובה]

אלא רבא: מדרבנן, כדי להפיס דעת הבעל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום