קידושין דף נט עמוד א

פרק שלישי

תנא: מה שעשה עשוי, אלא שנהג בו מנהג רמאות.

ואף תנא דידן 'הלך וקדשה' היינו הלך ברמאות

כאן חידוש קמ"ל: דאף חבירו דלא סמכא דעתיה כשלוחו מ"מ רמאי הוא

שם חידוש קמ"ל: דאף דשלוחו שטרח להגיע לא אמרי' דרק מראה מקום הוא לו

רבין חסידא: הלך לקדש אשה לבנו ולא הביאוה לו, לכך קדשה לעצמו,

ועשה כן שחשש שיבוא אחר ויקדשה.

רב"ח הביא לרב: מעות וביקש שיקנה עבורו הקרקע, והלך וקנה לעצמו

ואי''ז מנהג רמאות שזה היה באגא אלימי, ורק לרב נהגו כבוד ולא לרבב

ולא הודיעו - דס"ל דאדהכי והכי יבוא אחר ויקנה

התאונן ר"ג לר"ז שהתאונן לרי"צ נפחא א"ל: המתן עד שאעלה לרגל,

כשעלה שאלו: עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו, מאי? א''ל: נקרא רשע.

ושאלו: מדוע הוא נהג כן א"ל שלא ידע, וא"ל דא"כ שיתנה עכשיו,

וענהו: שאינו רוצה למכור -שקרקע ראשונה היא, אבל יתנה במתנה,

ר"ג: לא ירד לה ד'ושונא מתנות יחיה',

ור"א: לא ירד לה משום שהיפך בה ר"ג, ונקראה קרקע דרבנן

רב ושמואל: מקודשת, ואף שנתאכלו המעות.

לא דמו: הכסף לפקדון דברשות הבעלים מתאכלי, וזה ברשותה נאכל

ולא דמו: למלוה דלהוצאה ניתנה, הני בתורת קידושין יהבינהו ניהלה.

לרי"ו: חוזרת, אתי דיבור ומבטל דיבור.

ולר"ל: אינה חוזרת, דלא אתי דיבור ומבטל דיבור.

א. הקשה רי"ו לר"ל: דביטל, אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה אף שדיבור הוא.

- ותריץ ר"ל: דשאני נתינת מעות לאשה דכמעשה הוא ואין דיבור מבטל מעשה

ב. והך: דהשולח גט לאשתו, והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח, ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא –הר"ז בטל.

- ענה רי''ו: כל שהגט לא הגיע לידה, דיבור הוא, ויכול לבטל דיבור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום