לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

קידושין דף ס עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אביי: לטעמיה דרב: בא אחד ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום,

ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר כ' יום,

ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר י' ימים

מראשון ומאחרון צריכה גט, מאמצעי אינה צריכה גט,

וקמ"ל: דהו"א: לשון זה משמע תנאי ומשמע חזרה, וצריכה גט מכל אחד, קמ"ל

עולא ור"א מרי"ו: אפי' מאה תופסין בה.

ר"א טעם רי"ו: המשיל הקנין כשורות לבנים זעג''ז, שכל אחד השאיר לחבירו מקום.

הך: דמהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט, ואם מת חולצת ולא מתייבמת.

לרב: כרבנן

- לשמואל: כרבנן היא, ואנן דאמרי כרבי,

- אבל לרי"ו: דשיורא הוי, כל גט דמשייר בה ולא כלום הוא, צריך לייבם !?

ואין לומר: דמה ששייר גט, גמרתו מיתה -דהא מיתה מכנסת לרשות יבם!

תירץ אביי: שם הטעם גזירה משום מהיום אם מתי - הרי זה גט.

ולא גזרי' מהיום אם מתי דתחלוץ אטו מהיום ולאחר מיתה!

אם אתה אומר חולצת - מתייבמת.

אבל כאן יכולה להתייבם ואין בכך כלום, חששא דרבנן הוא.

האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז

– הר"ז מקודשת, והוא יתן.

על מנת שאתן לך מכאן ועד ל' יום,

נתן לה בתוך ל'- מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת.

ע"מ שיש לי מאתים זוז - הרי זו מקודשת, ויש לו.

על מנת שאראך מאתים זוז - הרי זו מקודשת, ויראה לה.

ואם הראה על השלחן - אינה מקודשת.

רב הונא: והוא יתן, תנאי הוי, מקיים תנאו והולך.

ר"י: לכשיתן, כשיתן יהיו קידושי, כעת לא הוו קידושי.

נפק''מ: פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר לר"ה לא הוו קידושי לר"י הוו קידושי

ותנן גם: גבי גיטין כה"ג ונפק''מ נתקרע הגט או אבד דלר"ה הוי גט ולר"י לא הוי גט

וצריכא בקידושין: לר''ה אף שמתביישת לתבוע, ובגירושין שלא מודה לר''י אף דלרחוקה

מיתיבי: הר"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז, אף שנתקרע או אבד הגט - מגורשת,

לאחר לא תנשא עד שתתן!

ועוד: א''ל הר'ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז ומת, נתנה אין זקוקה ליבם, לא נתנה זקוקה ליבם,

רשב"ג: נותנת לאחיו או לאביו או לאחד מן הקרובים.

כל מה שחלקו: אי לי ולא ליורשי או אפי' ליורשי אבל לכו"ע תנאי הוי- תיובתא דר"י

א"ל ר"י הא כרבי: דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו, וחלקו רבנן, ואנא ס''ל כרבנן.

ר"ה מרבי: כל האומר ע"מ - כאומר מעכשיו דמי.

ר"ז: בבבל אמרו: שרבנן חלקו בזה על רבי

בארץ ישראל: ר"א: הכל מודים, באומר ע"מ כאומר מעכשיו,

וחלקו רק מהיום ולאחר מיתה.

והתניא: מהיום ולאחר מיתה – לחכמים: גט ואינו גט, רבי: כזה גט.

ולר"י: דבע"מ גם חלקו לא תני בזה להודיעך כח דרבי, דמהיום ולאחר מיתה גם הרי זה גט.

ולא חלקו בע"מ: ולהודיעך כח דרבנן - דכח דהיתירא עדיף.

על מנת שאתן לך מכאן וכו'.- קמ"ל דלא אמרי' דרק לזרוזי הוא

ע''מ שיש לי מאתים זוז וכו' אבל מספק חיישי' שמא יש לו.

ע"מ שאראך מאתים זוז וכו'. דלא נתכונה אלא לראות משלו.

ואם הראה לה על השלחן אינה מקודשת. אף שמחזיקם בעיסקא.

על מנת שיש לי בית כור עפר - הרי זו מקודשת, ויש לו.

על מנת שיש לי במקום פלוני, אם יש לו באותו מקום מקודשת,

ואם לאו אינה מקודשת.

על מנת שאראך בית כור עפר - הרי זו מקודשת, ויראנה.

ואם הראה בבקעה - אינה מקודשת.

אינה מקודשת וודאי, אבל חיישי שמא יש לו לגבי קידושי ספק

וצריכא: בארעא ולא אמרי' דאי יש לו קרקע יש קול קמ"ל, דחיישי מספק

ע''מ שיש לי במקום פלוני, -אינו יכול לומר למאי נפק"מ לך

ע''מ שאראך בית כור עפר. דלא נתכוונה זו אלא לראות משלו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום