מכות דף כג עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רחב''ג: כל חייבי כריתות שלקו - נפטרו ידי כריתתם,

דונקלה אחיך לעיניך, כשלקה הרי הוא כאחיך,

וארחב''ג: מה אם העובר עבירה אחת - נוטל נפשו עליה,

העושה מצוה אחת – עאכו''כ שתנתן לו נפשו.

ר"ש: ממקומו הוא למד, ד'ונכרתו הנפשות העושות וגו',

ואומר: 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', הא כל היושב ולא עבר עבירה - נותנין לו שכר כעושה מצוה.

רשב''ר: 'רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו',

ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו - הפורש ממנו מקבל שכר,

גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן - הפורש מהן עאכו''כ שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות.

רחב''ע: רצה הקב''ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנא': ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

א. כל חייבי כריתות שלקו - נפטרו ידי כריתתם

רי"ו: חלוקין עליו חבריו על רחב"ג.

הקשה ראב"א: תני אין בין שבת ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם, וזה זדונו בכרת.

ואם איתא, אידי ואידי בידי אדם הוא!

-תירץ רנב''י: דהא כרי"צ דיצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות.

- תירץ ר''א: אפי' כרבנן זה עיקר זדונו בידי אדם, וזה עיקר זדונו בידי שמים.

ראב"א מרב: הלכה כר' חנניה בן גמליאל.

רב יוסף: מי יעלה לשמים וירד לומר לנו שנפטר מכרת,

א"ל אביי: הא דריב"ל דג' דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם, ומי עלה ואמר לן? אלא קראי דרשינן, ה"נ קראי דרשינן.

אריב"ל: שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם,

ואלו הן: מקרא מגילה 'קימו וקבלו היהודים' קיימו למעלה מה שקבלו למטה.

ושאילת שלום, ד'והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם', ואומר: ה' עמך גבור החיל'. [דמשמים הסכימו על ידו]

הבאת מעשר ד'הביאו את כל המעשר וכו' ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די. - רב"ר: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.

ר"א: בג' מקומות הופיע רוח הקודש

בבית דינו של שם, ד'ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני', מנא ידע? אפשר כמו שהוא הלך אליה הלך אחר- יצאת בת קול ואמרה: ממני יצאו כבושים.

בבית דינו של שמואל, ד'הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו וגו' כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד', - יצאת בת קול ואמרה: אני עד בדבר זה.

בבית דינו של שלמה, ד'ויען המלך ויאמר תנו לה את הילד החי והמת לא תמיתוהו היא אמו', - דיצאת בת קול ואמרה: היא אמו.

רבא ממאי: יהודה חישב חדשים וימים וראה שבאותו היום, החזיק שממנו!

וגם שמואל כל ישראל נקראו בלשון יחידי, דכתיב: 'ישראל נושע בה'

וגם שלמה מכך שהיא ריחמה והיא לא- אלא גמרא. [שיצאה בת קול]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום