מכות דף כג עמוד א

פרק שלישי

והטעם: משום נקלה דרך בזיון.

ר"ש מראב"ע: רצועה של עגל? ד'ארבעים יכנו', וסמיך: 'לא תחסום שור בדישו'.

ר"ש מראב"ע: יבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה?

- ד'לא תחסום שור בדישו', וסמיך: כי ישבו אחים יחדו וגו'.

ר"ש מראב"ע: כל המבזה את המועדים כאילו עובד ע''ז.

- ד'אלהי מסכה לא תעשה לך', וסמיך: 'את חג המצות תשמור'.

ר"ש מראב"ע: המספר והמקבל לה"ר, והמעיד עדות שקר ראוי להשליכו לכלבים

ד'לכלב תשליכון אותו' וסמיך: לא תשא שמע שוא, קרי גם לא תשיא.

כדדרש גלילאה: עליה דרב חסדא: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע'

אמר הקב"ה: יבא מי שמכיר אבוס בעליו, ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו.

אביי: ש"מ: שכל אחד התאימו לו רצועה לפי גדלו.

דחאו רבא: דא"כ יצטרכו רצועות הרבה אלא קשר היה בה להתאימה לגודלו.

ר"כ: 'והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר'

- רשעה אחת מלפניו, שתי רשעיות מאחריו.

ר"ח מרי"ו: רצועה מוכפלת - ד'והפילו' ואי לגופיה לכתוב יטיהו ש"מ תרתי.

ת"ר: אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי מדע.

ר"י: אפילו חסרי מדע ויתירי כח.

רבא: מסתבר כר''י ד'לא יוסיף' 'פן יוסיף'. ואי יתירי מדע מי צריך לאזהורי:

ולרבנן: אין מזרזין אלא למזרז.

תנא: כשהוא מגביה - מגביה בשתי ידיו,

וכשהוא מכה - מכה בידו אחת, - שתבוא מכל כוחו.

ת"ר: הגדול שבדיינין קורא, השני מונה, והשלישי אומר הכהו.

בזמן שמכה מרובה - מאריך, בזמן שמכה מועטת - מקצר.

והך: דחוזר לתחלת המקרא! -מצוה לצמצם, ואי לא צמצם חוזר לתחלת המקרא.

ת"ר: מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה. לא יוסיף אף מכה מועטת

לר"מ: איש ואשה בריעי ולא במים.

ר"י: האיש בריעי, והאשה במים.

וחכ"א: איש ואשה, בין בריעי בין במים.

והך דר"י: דאיש ואשה בריעי רנב"י שניהן שוין בריעי. אבל במים רק אשה.

שמואל: כפתוהו ורץ מבית דין - פטור.

והך: דקלה, בין בראשונה בין בשניה - פוטרין אותו.

נפסקה רצועה, בשניה פוטרין אותו, בראשונה אין פוטרין אותו

-תרצי': משום דאכתי לא הוי כרץ.

ת"ר: אמדוהו לכשילקה קלה- פוטרין אותו,

לכשיצא מב"ד קלה - מלקין אותו.

קלה בתחלה מלקין אותו, ד'והכהו ונקלה', ולא שנלקה כבר בב"ד.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום