מכות דף כ עמוד ב

פרק שלישי

רשב''א: כגריס. אחרים: כדי שיראה מראשו.

ריב"ח: ג' תנאי, אי כגריס או כדי שיראה מראשו, או: ב' שערות. וא''ד עדשה

ויש דמפיק ב' שערות ומעייל בכעדשה, וסימנך: בהרת כגריס, ומחיה בכעדשה.

תנא: הנוטל מלא פי הזוג בשבת - חייב. ר''י והיינו: שתים. וכן לקרחה.

תנ"ה: הנוטל מלא פי הזוג בשבת - חייב, חכ"א: שתים, ולר"א: אחת.

ומודים חכמים לר"א, במלקט לבנות משחורות אפי' אחת שחייב,

ודבר זה אפילו בחול אסור, ד'לא ילבש גבר שמלת אשה'.

• ת"ר: פאת ראשו סוף ראשו והיינו המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו.

תני קמיה דר"ח: אחד המקיף ואחד הניקף לוקה.

א"ל: האוכל תמרים בכברה לוקה? [ניקף שאינו עושה מעשה מה חטא?]

א. כר''י: דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו.

ב. לרבא: במקיף לעצמו ודברי הכל.

ג. ורב אשי: במסייע ודברי הכל.

ת"ר: פאת זקנו - סוף זקנו, - שבולת זקנו.

ת"ר: 'ושרט' 'לנפש' דווקא על המת, ולא על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים.

'ושרט', לחייב על כל שריטה ושריטה אפי למת אחד.

'לנפש' רבי יוסי: אפי' שריטה אחת על ה' מתים חייב על כל נפש ונפש.

ולא אפיקתיה לביתו שנפל ולספינתו שטבעה בים,

דס"ל: שריטה וגדידה אחת היא, וכתיב התם למת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום