מכות דף יט עמוד ב

פרק שלישי

והך: דכבר תניא דמעשר שני והקדש שלא נפדו!

- אריב"ח: סיפא - במעשר שני טהור וגברא טהור, דאכיל חוץ לחומה,

רישא - במעשר שני טמא וגברא טמא, ואכיל בירושלים בלא פדייה.

וחייב משום טומאה- דתניא מר"ש: 'לא בערתי ממנו בטמא' בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא,

טומאת הגוף -'נפש אשר תגע בו וטמאה וגו'

טומאת עצמו- ד'לא תוכל לאכול בשעריך',

ולהלן אומר: 'בשעריך תאכלנו הטמא והטהור'

ותניא דבר"יש: אפי' טמא וטהור אוכלין בקערה אחת ואין חוששין,

וקאמר רחמנא: כמו טמא שהותר גבי טהור שם, כאן לא יאכל.

ובר פדייה הוא-

כר"א: 'כי לא תוכל שאתו', זו אכילה, ד'וישא משאות מאת פניו'.

ר"ב מר''א: מעש''ש טהור פודין אף בפסיעה אחת חוץ לחומה.

ואף דבעי: א"כ לימא 'לא תוכל לאוכלו', מאי שאתו. ולא ליטלו ש"מ תרתי.

ר''ח ור''ה בעו: בפתח ירושלים מהו, הוא בחוץ ומשאו בפנים - קלטוהו מחיצות,

הוא בפנים ומשאו בחוץ, מהו

שנה להם: ההוא סבא בדבי רשב"י: כי יר+חק ממך ה+מקום' - ממילואך.

בעי רב פפא: נקיט בקניא, מאי? תיקו.

דכל שקרינן לפני ה' אלהיך תאכלנו קרינן לא תוכל לאכול בשעריך, וכל מקום שלא, לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום