מכות דף ב עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פרק ראשון - כיצד העדים

כיצד העדים נעשים זוממין?

מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה,

אין אומרים: יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה ארבעים.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות,

אין אומרים: יגלה זה תחתיו, אלא לוקה ארבעים.

התנא של המשנה ממשיך לדברי המשנה בסנהדרין

שכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כהן ובועלה, שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת.

ויש עדים זוממין אחרים, שאין עושין בהן דין הזמה כל עיקר אלא מלקות ארבעים כיצד? מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים: יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה את הארבעים.

א. מדריב"ל: 'ועשיתם ל+ו כאשר זמם', - ולא לזרעו.

וא"א לפוסלו לבד דכאשר זמם לעשות' וליכא

ב. בר פדא: ק"ו, מה המחלל אינו מתחלל, הבא לחלל ולא חילל ק''ו שלא יתחלל

מתקיף רבינא: א"כ בטלת תורת עדים זוממין, דמה סוקל אינו נסקל, ק''ו הבא לסקול ולא סקל!

אלא: מחוורתא כדשנינן מעיקרא. [כתירוצו של ריב''ל]

א. מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות כו'.

ר"ל: 'הוא ינוס אל אחת הערים' - ולא זוממין.

רי"ו: מה הוא שעשה מעשה במזיד אינו גולה, ק''ו הן שלא עשו מעשה במזיד.

ויקשה על רי''ו: היא הנותנת הוא שעשה מעשה במזיד לא יגלה שלא תהא לו כפרה

הן שלא עשו מעשה - במזיד יגלו, שתהא להם כפרה!

אלא: מחוורתא כדר"ל.

עולא: רמז לעדים זוממין שלוקין מן התורה מנין?

ד'והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע',

לא מצד: שהרשיעו או הצדיקו ילקו, אלא שהרשיעו צדיק, ובאו אחרים והצדיקו הצדיק והרשיעו העדים - והיה אם בן הכות הרשע.

ולא מצד: 'לא תענה' - דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.

ת"ר, ד' דברים נאמרו בעדים זוממין:

א. אין נעשין בן גרושה ובן חלוצה, - כדאמרן.

ב. ואין גולין לערי מקלט, - כדאמרן.

ג. ואין משלמין את הכופר, סברי: כופר כפרה, והן לא בני כפרה.

לר''ח: הוא כרישבריב''ב: ד'ונתן פדיון נפשו' - דמי ניזק,

רישבריב''ב: דמי מזיק. שחלקו אי כופר כפרה או ממון

דחה ר''פ כו"ע כופר כפרה, וחלקו: אי בדניזק, או בדמזיק שיימינן.

טעמא דרבנן: מה השתה למעלה דניזק אף השתה דלמטה בדניזק.

ולרי''ש: ונתן פדיון נפשו כתיב.

ורבנן: הגם שפדיון נפשו כתיב, אבל השומה היא בדניזק.

ד. ואין נמכרין בעבד עברי,

[ברור מסברא שבאין לו ויש להם אין נמכרין דאילו היה לו לא היה נמכר]

סבר רה"מ לומר: ה"מ כשיש או לו או להם אבל כשאין לו, ולא להם – נמכרים

א"ל רבא: ונמכר בגנבתו - ולא בזממו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום