מכות דף ג עמוד א

פרק ראשון

טעם דר"ע: דס"ל קנס הוא, וקנס אין משלם ע"פ עצמו.

רבה: תדע, שהרי לא עשו מעשה, ונהרגים ומשלמין.

וכן אר"נ: תדע, שהרי ממון ביד בעלים ומשלמים.

לא: שזה משלם חצי וזה משלם חצי. דתנינא: משלשין בממון ולא במלקות.

ולא: כשהוזם חד מהם שמשלם חציו- דאין עד זומם משלם ממון עד שיזומו שניהם

אלא באומר: העדנו והוזמנו בב"ד פלוני וחוייבנו ממון, ולא בשקר העדתי דאין חוזר ומגיד.

סד"א: כיון דאין יכול לחייב את חבירו, הוא גם לא מתחייב, - קמ''ל.

מעידין אנו את איש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה,

והלא בין היום ובין למחר סופו ליתן לה כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו, שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה.

כיצד שמין? אר"ח: בבעל. רנבר"א: באשה. ר"פ: באשה ובכתובתה.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנן לו מכאן ועד שלשים יום,

והוא אומר מכאן ועד עשר שנים אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז,

בין נותנן מכאן ועד ל' יום, בין נותנן מכאן ועד עשר שנים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום