לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

מכות דף ה עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ח. רבי יהודה אומר: איסטטית היא זו ורק כת ראשונה נהרגת.

לא מיירי: כשקדמו והרגו - דא"ה מאי אשמעי'

רבא ה"ק: אם אינה אלא כת אחת - נהרגת, אי איכא טפי אין נהרגין.

-וקשיא דהא בלבד קאמר

הוחזקה להביא עדים ששיקרו ואח''כ הביאה עדים שלא שיקרו

מעשה באשה שהביאה עדים ושקרו, הביאה עדים ושיקרו, הביאה עדים אחרים ולא שיקרו

ר"ל: הוחזקה זו. א"ל ר"א: אם היא הוחזקה, כל ישראל מי הוחזקו?

אח'כ הזדמן כזה מעשה אצל רי''ו,

אר'ל: הוחזקה זו. וא"ל רי"ו אם הוחזקה זו, לא כל ישראל

החזיר ר"ל פנים כועסות לר"א, על שלא אמר דבר זה בשם רי"ו.

לימא ר"ל דאמר כר"י, ורי"ו דאמר כרבנן

א"ל ר'ל: אף לרבנן דווקא כשאין אדם שמחזר אחריהם, אבל כאן האשה מחזרת

ורי"ו: אף לר"י דוקא כשלא כולם נמצאים לידם, משא"כ כאן אלו יודעים בעדות ואלו לא ׹

אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין,

שהרי הצדוקין אומרים: עד שיהרג, שנאמר: נפש בנפש.

א''ל חכמים: והלא ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, והרי אחיו קיים.

ונפש בנפש -שאינן נהרגין עד שיגמר הדין.

תנא בריבי: לא הרגו - נהרגין, הרגו - אין נהרגין.

אמר אביו: בני, לאו ק''ו הוא? א''ל: לימדתנו רבינו שאין עונשין מן הדין.

עונש איש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו,

ערות אחותו גילה,- לבת אמו ובת אביו, ואף שהוא ק''ו מבת אמו שלא בת אביו ולהיפך - הא למדת, שאין עונשין מן הדין.

שאין מזהירין מן הדין

אזהרה: ערות אחותך בת אביך או בת אמך לבת אביו שלא בת אמו

ערות בת אשת וגו' אחותך היא, לבת אביו ובת אמו ואף שהוא ק''ו.

חייבי מלקיות- 'רשע' 'רשע'. חייבי גליות - אתיא 'רוצח' 'רוצח'.

יהודה בן טבאי: אראה בנחמה, אם לא הרגתי עד זומם, להוציא מלבן של צדוקים שאומרים: אין העדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנדון.

א''ל שמעון ב''ש: אראה בנחמה, אם לא שפכת דם נקי, שהרי אמרו חכמים:

דאין העדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם, ואין לוקין עד שיזומו שניהם.

מיד קבל עליו יב''ט: שאינו מורה הוראה אלא לפני שמעון בן שטח.

וכל ימיו של ר' יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו העד, והיה קולו נשמע, וכסבורין העם לומר: קולו של הרוג, אמר: קולי שלי הוא, תדעו, למחר הוא מת אין קולו נשמע.

א"ל ראב''ר: א. שמא בדין קם בהדיה, ב. שיב''ט פייסו להרוג!

'על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת'

אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש שנים לשלשה מה שלשה מזימין את השנים, אף השנים יזומו את הג'. ומנין אפי' מאה? ת"ל: עדים.

ר"ש: מה שנים אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין.

ומנין אפי' מאה? ת"ל: עדים.

ר"ע: לא בא השלישי להקל אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו.

ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה.

ומה שנים, אף ג', נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה.

מנין אפי' מאה? ת"ל: עדים.

רבי יוסי: בד''א בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר

רבי אומר: אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות.

ואימתי? בזמן שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו בהן,

מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום