מכות דף ז עמוד ב

פרק שני

שמואל: 'ויפל עליו וימות'- עד שיפול דרך נפילה.

ת"ר: 'בשגגה' - פרט למזיד- אומר מותר שקרוב למזיד הוא ולא אנוס כאביי

'בבלי דעת' - פרט למתכוין להרוג הבהמה והרג האדם,

לכותי - והרג ישראל, לנפל -והרג בן קיימא.

ת"ר: 'אם בפתע' - פרט לקרן זוית,

'בלא איבה' - פרט לשונא,

'הדפו' - שדחפו בגופו,

'או השליך עליו' - להביא ירידה שהיא צורך עליה,

'בלא צדיה' - פרט למתכוין לצד זה והלכה לה לצד אחר,

'ואשר לא צדה' - פרט למתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע,

'ואשר יבא את רעהו ביער' - מה יער אף כל רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם.

בעא ר"א מרי"ו: עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והרגה, דרך עלייה או ירידה היא

א"ל: כבר נגעת בירידה שהיא צורך עליה- שחייב

איתיביה: זה הכלל: שלא בדרך ירידתו - אינו גולה.

וענהו: 'שלא בדרך ירידתו' לאיתויי 'קצב' ככל שבדרך ירידתו

תנא חדא: לפניו - חייב, לאחריו - פטור. [ירידה לפניו עליה לאחריו]

ותניא אידך: לאחריו - חייב, לפניו -פטור. [ירידה לאחריו ועליה לפניו]

ותניא אידך: בין לפניו בין לאחריו - חייב. [ירידה ]

ותניא אידך: בין לפניו בין לאחריו - פטור! [עלייה ]

אין לומר: שזו פלוגתת תנאי אי בעולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו חייב או לא

א. דכ"ע עליה היא, - וכאן לניזקין [דחייב], כאן לגלות [דפטור].

ב. הא והא לגלות, - והא דאתליע [דחייב], הא דלא אתליע.

ג. הא והא לא אתליע הא דמיהדק [פטור, שלא דרך ירידה], והא דלא מיהדק.

נשמט הברזל מקתו והרג – לרבי: אינו גולה, וחכ"א: גולה.

מן העץ המתבקע – רבי: גולה, וחכ"א: אינו גולה.

רבי לחכמים: וכי נאמר ונשל הברזל מעצו? והלא לא נאמר אלא מן 'העץ'!

ועוד: מה עץ האמור למעלה - מן המתבקע, אף עץ האמור למטה כן.

מרב: ושניהם מקרא אחד דרשו: ונשל הברזל מן העץ

לבי: יש אם למסורת 'ונישל' כתיב. ולרבנן: יש אם למקרא 'ונשל' קרינן.

ואף: דרבי ור"י בן רועץ וב"ש ור"ש ור"ע, ס"ל: יש אם למקרא! היינו דא''ל ועוד.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום