מכות דף ט עמוד ב

פרק שני

הסומא ר"י: אינו גולה. ר"מ: גולה.

השונא אינו גולה.

רבי יוסי: השונא נהרג, מפני שהוא כמועד.

ר"ש: יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה,

זה הכלל: כל שהוא יכול לומר לדעת הרג - אינו גולה,

ושלא לדעת הרג - הרי זה גולה.

לר"י: פרט לסומא, אחר שריבה ואשר יבוא את רעהו ביער

לר"מ: לרבות את הסומא. ד'בלא ראות' למעט, 'בבלי דעת' למעט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות.

ולר"י: 'בבלי דעת' - פרט למתכוין הוא בא.

כריבי"י: דחבר א''צ התראה, לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.

תניא: נפסק - גולה, נשמט - אינו גולה.

והך דר"ש: לעולם אינו גולה עד שישמט מחצלו מידו.

נפסק אנפסק ל"ק: הא באוהב, והא בשונא [גולה].

נשמט אנשמט ל"ק: הא רבי, והא רבנן. [ב' גירסאות ברש"י]

להיכן גולין?

לערי מקלט, לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען,

ד'את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען

עד שנבחרו שלש שבא"י לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות, שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה, עד שיהיו ששתן קולטות כאחת.

ומכוונות להן דרכים מזו לזו, שנאמר: תכין לך הדרך ושלשת וגו'.

ומוסרין להן שני ת"ח, שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו.

ר''מ: הוא מדבר ע"י עצמו, שנאמר: וזה דבר הרוצח.

ריב''י: בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט,

וב"ד שולחין ומביאין אותו משם,

מי שנתחייב מיתה בב"ד - הרגוהו,

ושלא נתחייב מיתה - פטרוהו,

מי שנתחייב גלות - מחזירין אותו למקומו,

שנא': והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו'.

ומכוונות היו כמין שתי שורות שבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן.

'ושלשת' שיהו משולשין, שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם,

ומחברון לשכם כמשכם לקדש, ומשכם לקדש כמקדש לצפון.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום