מכות דף י עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בעבר הירדן שלש, בארץ ישראל שלש-

אביי: דבגלעד שכיחי רוצחים, ד'גלעד קרית פועלי און עקובה מדם' שהיו עוקבין להרוג נפשות.

ומשני הצדדים מרוחק והאמצע קרוב.

- דבשכם גם שכיחי רוצחים, דחבר כהנים דרך ירצחו שכמה וגו', שמתחברין להרוג נפשות, ככהנים שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות.

והא: ד'ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר' דהללו קולטות רק לדעת [והללו גם שלא לדעת]

וחברון עיר מקלט ד'ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה'!

כאביי: פרוודהא כפרים וחצרות הסמוכים ד'ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו.

וקדש עיר מקלט ד'וערי מבצר הצדים וגו' וקדש ואדרעי ועין חצור',

ותניא: אין עושין אותן טירין קטנים ולא כרכים גדולים אלא עירות בינוניות

- רב יוסף: שני 'קדש' היו.

- רב אשי: כגון 'סליקום' ו'אקרא דסליקום'. [והיינו כפר הסמוך לה]

גופא: ערים הללו, עושין אותן עיירות בינוניות ולא טירין קטנים ולא כרכין גדולים

ומושיבין אותן במקום מים, ואם אין מביאין להם מים], ובמקום שווקים. ובמקום אוכלוסין נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן, נתמעטו דיוריהן - מביאין להם כהנים לוים וישראלים.

ר''נ: ואין מוכרין בהן כלי זיין או כלי מצודה, וחכמים: מתירין.

ושוין: שאין פורסין בתוכן מצודות, ואין מפשילין לתוכן חבלים,

- כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם.

רי"צ: 'ונס אל אחת מן הערים האל וחי', - אעשה דבר שתהא לו חיות.

תנא: תלמיד שגלה - מגלין רבו עמו, ד'וחי', עשה דבר שתהא לו חיות.

ר"ז: מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון.

רי"ו: הרב שגלה - מגלין ישיבתו עמו.

א. והיינו בזמן דלא עסיק בה, דבזמן שעסיק בה דברי תורה קולטין ד'את בצר במדבר וגו', וכתיב בתריה 'וזאת התורה'

ב. קולטין- ממלאך המות. כר"ח ישב וגרס בבי רב ולא יכל מלאך המוות להתקרב אצלו שלא שתק פיו מגירסא, עלה וישב בארז פקע הארז ושתק ויכל לו.

רתב''ח: מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה? מפני שהוא פתח בהצלה תחלה, שנאמר: 'וישמע ראובן ויצילהו מידם'.

דרש רבי שמלאי: 'אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש'

א"ל הקב"ה למשה: הזרח שמש לרוצחים. [וא"ד הזרחת שמש לרוצחים.]

'אוהב כסף לא ישבע כסף'

דרש רבי סימאי: זה משה רבינו, שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען, ואמר: מצוה שבאה לידי אקיימנה.

א. ומי אוהב בהמון לא תבואה' למי נאה ללמד בהמון? מי שכל תבואה שלו.

והיינו דאר"א למי נאה ל'מלל גבורות ה'- מי שיכול 'להשמיע כל תהלתו'.

ב. ורבנן: 'מי אוהב בהמון לו תבואה'- כל האוהב בהמון - לו תבואה.

נתנו רבנן עיניהם ברבא בנו של רבה.

רב אשי: ג. כל האוהב ללמוד בהמון - לו תבואה.

כריב'ח: 'חרב אל הבדים ונואלו'

חרב על צוארי שונאיהם של ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד.

ועוד שמטפשין, דכאן: 'ונואלו', ושם: 'אשר נואלנו',

ועוד שחוטאין, ד'ואשר חטאנו'. ב. ואב"א: נואלו שרי צוען.

רבינא: ד. כל האוהב ללמד בהמון - לו תבואה. וכרבי: הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן.

ריב"ל: 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם'- מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה.

ריב''ל 'שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך'

מר דוד לפני הקב''ה: רבש"ע, שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל, ושמחתי.

א''ל הקב''ה: 'כי טוב יום בחצריך מאלף', טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני ע"ג המזבח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום