מכות דף יב עמוד ב

פרק שני

והך: דבירושלים הלך אחר הנוף, בערי מקלט הלך אחר הנוף!

- ר"כ: ל"ק הא ר"י: במערה הולך אחר פתחה, באילן הולך אחר נופו. והא רבנן.

וקשה: דבשלמא גבי מעשר לחומרא,

עיקרו בחוץ ונופו בפנים כמו שבנופו לא מצי פריק, ה"נ בעיקרו

עיקרו מבפנים ונופו מבחוץ - כמו שבנופו לא אוכל בלא פדייה, ה"נ בעיקרו.

בערי מקלט, עיקרו בחוץ ונופו בפנים – כמו דבנופו לא קטיל ה"נ בעיקרו.

עיקרו בפנים ונופו בחוץ כמו דבנופו יכול להרוגו ה"נ בעיקרו שבפנים.

רבא: בעיקרו – לכו"ע לא מצי קטיל,

בנופו ויכול להורגו בחצים ובצרורות - לכ"ע מצי קטיל

- וחלקו: אי הוי עיקרו דרגא לנופו, או לא.

- רב אשי: אחר הנוף היינו אף אחר הנוף, ולעולם לחומרא אף בערי מקלט.

הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר.

'ושמתי לך' - בחייך, 'מקום' - ממקומך,

'אשר ינוס שמה' - מלמד שהיו ישראל מגלין במדבר למחנה לוייה.

מכאן אמרו: בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך, ואם גלה לפלכו פלכו קולטו.

ראבדר"א: 'כי בעיר מקלטו ישב'- עיר שקלטתו כבר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום