מכות דף יג עמוד ב

פרק שלישי

דתניא: לרי''ש: חיי"כ וחייבי מיתות ב"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים.

לר"ע: חיי"כ אם עשו תשובה - ב"ד של מעלה מוחלין להן,

חייבי מיתות שאם עשו תשובה - אין ב"ד של מטה מוחלין להן.

רי"צ: חיי"כ בכלל היו, ויצאת 'כרת' באחותו לדונו בכרת ולא במלקות.

טעם רי"ש: ד'אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת',

וכתיב: 'והפלא ה' את מכותך', הפלאה זו מלקות כ'והפילו השופט והכהו לפניו

וכתיב: אם לא תשמור לעשות את כל וגו'. ולא חייבי עשה ד'אם לא תשמור'.

וכר"אי: כל מקום שנאמר 'השמר פן ואל' - אינו אלא לא תעשה.

ולא לאו שאין בו מעשה - ד'לעשות'.

ולא לאו שניתק לעשה - דדומיא דלאו דחסימה.

השתא, כולהו ודומיא דלאו דחסימה.

טעם ר"ע: כדי רשעתו -משום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות

ולרי"ש: ה"מ מיתה וממון או מלקות וממון, אבל מיתה ומלקות מיתה ארוכה היא.

ולר"ע: א"ה גם חיי''כ, מאי אמרת? שאם עשו תשובה, השתא לא עשו!

ר"א: בפירוש ריבתה תורה חייבי כריתות למלקות, גמר לעיני מלעיניך.

אבל לא חייבי מיתת ב''ד לא שלא לומדים מעיני מלעינך

וקשה: מאי נפק"מ הא: 'ושב הכהן ובא הכהן- זו היא שיבה זו היא ביאה!

ועוד: לגמור מעיני מלעיני, דהא גמור לעיני מלעיניך!

א. קבלה מרשבר''י: כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר.

ב. רבא: התרו בו למיתה - לכ"ע אין לוקה ומת,

וחלקו דהתרו בו למלקות, לרי"ש: לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו,

ולר"ע: לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו.

ולר"ע חיי"כ לאזהרת כרת שהרי פסח ומילה ענש אע'פ שלא הזהיר.

ולא אמרי': דאזהרה לקרבן דפסח ומילה אין בה אזהרה – לא מייתי קרבן

דשם הטעם: דאיתקש כל התורה לעכו''ם דשב ואל תעשה, לאפוקי הני דקום עשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום