מכות דף טו עמוד ב

פרק שלישי

ואף דלא דמי לאויה ללאו דחסימה - עשה יתירה לא גרע.

משא"כ כלאו שניתק לעשה - לנתק הלאו בא

הניחא למ"ד: ביטלו ולא ביטלו, ולא למ"ד: קיימו ולא קיימו,

ורי"ו כמ"ד: בטלו - חייב, ולא בטלו - פטור.

דתנו לפניו: כל מצות ל"ת שיש בה קום עשה, קיים עשה שבה פטור, ביטל עשה שבה חייב

ושאלו: קיים פטור, לא קיים חייב, ביטל חייב, לא ביטל פטור?

תני: ביטלו ולא ביטלו, ורשב"ל: קיימו ולא קיימו.

וחלקו רי''ו ור''ל אי התראת ספק שמה התראה, או לא

ולטעמיהו: דשבועה שאוכל ככר זה היום, ועבר היום ולא אכלה.

לרי"ו: אינו לוקה דהוי לאו שאין בו מעשה דאין לוקין עליו.

ולר"ל: אינו לוקה, משום דהוי התראת ספק, דלא שמה התראה.

ותרוייהו אליבא דר"י: דתניא: דולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו'

- בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום