מכות דף טז עמוד א

פרק שלישי

רי"ו: הא לא בא הכתוב- לוקה, אלמא התראת ספק שמה התראה.

ור"ל: טעם שבא הכתוב, הא לא בא -לוקה, אלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.

ורשב"ל: ס"ל כאידך תנא דר"י ד: הכה זה וחזר והכה זה, קילל זה וחזר וקילל זה,

הכה או קילל שניהם בבת אחת - חייב. לר"י: בבת אחת - חייב, בזא"ז - פטור.

ולרי"ו: הא ודאי לאו שאין בו מעשה הוא!

ס'ל כריה"ג: כל לא תעשה שבתורה, לאו שיש בו מעשה לוקין עליו

לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, חוץ מנשבע, ומימר, ומקלל חבירו בשם.

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה!

לרשב"ל: תרי תנאי אליבא דר"י. ולרי"ו: הא דידיה, הא דרביה.

תנן התם: הנוטל אם על הבנים לר"י: לוקה ולא משלח, וחכ"א: משלח ולא לוקה.

זה הכלל: כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה.

ארי"ו: זאת ועוד אחרת. א"ל ר"א: היכא? א"ל: לך ומצא, בדק ומצא

דתניא: אונס שגירש: בישראל מחזיר ואינו לוקה ובכהן לוקה ואינו מחזיר.

הניחא למאן: דתני קיימו ולא קיימו.

ואף למ"ד: ביטלו ולא ביטלו- כגון שקיבל לה קידושין מאחר וכגון שהדירה ברבים.

ואף למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה מיירי במדירה ע"ד רבים

דהלכתא: נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, על דעת רבים -אין לו הפרה.

א. והא: דגזל משכון ופאה ומשכח"ל בקיימו ולא קיימו, וביטלו ולא ביטלו!

שם כיון דחייב בתשלומין - אין לוקה ומשלם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מכות · הדף היומי היום