מועד קטן דף ז עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ד. ר"י: משדה האילן – כדרכו, ומשדה הלבן - שלא כדרכו.
כדרכו - חופר גומא ושם מצודה.
שלא כדרכו – דוקר האדמה בשפוד ונמעכים.
ראב"י: בשדה לבן הסמוכה לאילן - כדרכו, שמא יצאו לשם.
א. ומקרין את הפירצה במועד
באבנים בלי טיט, או בהוצא ענפי דקל ודפנא דפנה.
ר"ח: דווקא כותל גינה, אבל חצר – כדרכו הפסד גדול מגנבים.
ואין להוכיח: מכותל הנטוי לרה"ר סותר ובונה - דמפני הסכנה,
והתירו גם לבנות כדי שיסתרנו, משא"כ כאן רק בונה.
רב אשי: מתניתין דיקא, דבשביעית כדרכו, והחידוש בגינה.
רבי מאיר אומר: רואין את הנגעים להקל, אבל לא להחמיר.
וחכמים אומרים: לא להקל ולא להחמיר.
רבי יוסי: לא להקל ולא להחמיר, שאם להקל - אף להחמיר.
רבי: נראין דר"מ: במוסגר, ודריו"ס: במוחלט.
רבא: בטהור – לכו"ע לא רואים אין תועלת
בהסגר ראשון – לכו"ע רואים שרק מסגיר ולא מטמא
בהסגר שני חלקו: לר"מ: בכהן תלוי שתיק, ולר"י: לטהרו או לטמאו.
והך: דהפוך- תנאי אליבא דרבי אי צוותא דעלמא עדיף לו או דאשתו.
וסובר שמוחלט מותר בתשמיש -
דלרבי: 'וישב מחוץ לאהלו אשתו שבעת ימים' בימי ספרו טהרתו דוקא,
ולריב"י: ימי ספרו, ק"ו ימי חלוטו [ולרבי - מאי דגלי גלי].
ולימד רבי לר"ח: שיותם נתעבר לעוזיהו בימי חלוטו.
'וביום הראות בו.. יטמא' - יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שלא-
מכאן לרבי: חתן שנולד בו נגע או ברגל ממתינים לו ז' ימים ורגל
לריב"י: מ'וצוה הכהן ופנו את הבית' אם לרשות – כ"ש למצוה.
נפק''מ: לאביי: משמעות דורשין, לרבא: דבר הרשות.
לרבי: לא מ'וצוה הכהן' דחידוש הוא דעצים ואבנים נטמאים.
לריב"י: 'וביום הראות'- לטומאה שבגופו ו'וצווה הכהן'- לרשות.
ושאמרנו: 'וביום הראות.. יטמא' - יש יום שאתה רואה..
לאביי: מ'וביום' הו' מיותר לרבא: כל וביום מיותר.
ולכו"ע: 'לכל מראה עיני הכהן' למעט כהן סומא בעין אחת,
וחלקו: ב'כנגע נראה לי בבית' ולא לאורי, דביום ולא בלילה
שלרבא: נלמד משם. ולאביי: ה"מ בית אבל טומאת גופו, קמ''ל
ועוד אמר רבי מאיר: מלקט עצמות אביו ואמו, ששמחה היא לו.
רבי יוסי: אבל הוא לו.
לא יעורר אדם על מתו, ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.
אף: שהמלקט מתאבל כל היום ולערב לא, ואפי' צרורין בסדינו,
כוונת ר"מ: ששמחת הרגל עליו.
לא יעורר על מתו.
כבמערבא: שהספדן מחזר על קרוביו 'שיבכו אתו מרירי הלב.
קודם הרגל שלשים יום.
רב: מפני מעשה, שנתנה אשה לספדן מעות של עליה לרגל,
שמואל: שאין המת משתכח ל' יום מההספד. ונפק"מ: בחנם.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום