לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

מועד קטן דף ז עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ד. ר"י: משדה האילן – כדרכו, ומשדה הלבן - שלא כדרכו.

כדרכו - חופר גומא ושם מצודה.

שלא כדרכו – דוקר האדמה בשפוד ונמעכים.

ראב"י: בשדה לבן הסמוכה לאילן - כדרכו, שמא יצאו לשם.

א. ומקרין את הפירצה במועד

באבנים בלי טיט, או בהוצא ענפי דקל ודפנא דפנה.

ר"ח: דווקא כותל גינה, אבל חצר – כדרכו הפסד גדול מגנבים.

ואין להוכיח: מכותל הנטוי לרה"ר סותר ובונה - דמפני הסכנה,

והתירו גם לבנות כדי שיסתרנו, משא"כ כאן רק בונה.

רב אשי: מתניתין דיקא, דבשביעית כדרכו, והחידוש בגינה.

רבי מאיר אומר: רואין את הנגעים להקל, אבל לא להחמיר.

וחכמים אומרים: לא להקל ולא להחמיר.

רבי יוסי: לא להקל ולא להחמיר, שאם להקל - אף להחמיר.

רבי: נראין דר"מ: במוסגר, ודריו"ס: במוחלט.

רבא: בטהור – לכו"ע לא רואים אין תועלת

בהסגר ראשון – לכו"ע רואים שרק מסגיר ולא מטמא

בהסגר שני חלקו: לר"מ: בכהן תלוי שתיק, ולר"י: לטהרו או לטמאו.

והך: דהפוך- תנאי אליבא דרבי אי צוותא דעלמא עדיף לו או דאשתו.

וסובר שמוחלט מותר בתשמיש -

דלרבי: 'וישב מחוץ לאהלו אשתו שבעת ימים' בימי ספרו טהרתו דוקא,

ולריב"י: ימי ספרו, ק"ו ימי חלוטו [ולרבי - מאי דגלי גלי].

ולימד רבי לר"ח: שיותם נתעבר לעוזיהו בימי חלוטו.

'וביום הראות בו.. יטמא' - יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שלא-

מכאן לרבי: חתן שנולד בו נגע או ברגל ממתינים לו ז' ימים ורגל

לריב"י: מ'וצוה הכהן ופנו את הבית' אם לרשות – כ"ש למצוה.

נפק''מ: לאביי: משמעות דורשין, לרבא: דבר הרשות.

לרבי: לא מ'וצוה הכהן' דחידוש הוא דעצים ואבנים נטמאים.

לריב"י: 'וביום הראות'- לטומאה שבגופו ו'וצווה הכהן'- לרשות.

ושאמרנו: 'וביום הראות.. יטמא' - יש יום שאתה רואה..

לאביי: מ'וביום' הו' מיותר לרבא: כל וביום מיותר.

ולכו"ע: 'לכל מראה עיני הכהן' למעט כהן סומא בעין אחת,

וחלקו: ב'כנגע נראה לי בבית' ולא לאורי, דביום ולא בלילה

שלרבא: נלמד משם. ולאביי: ה"מ בית אבל טומאת גופו, קמ''ל

ועוד אמר רבי מאיר: מלקט עצמות אביו ואמו, ששמחה היא לו.

רבי יוסי: אבל הוא לו.

לא יעורר אדם על מתו, ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.

אף: שהמלקט מתאבל כל היום ולערב לא, ואפי' צרורין בסדינו,

כוונת ר"מ: ששמחת הרגל עליו.

לא יעורר על מתו.

כבמערבא: שהספדן מחזר על קרוביו 'שיבכו אתו מרירי הלב.

קודם הרגל שלשים יום.

רב: מפני מעשה, שנתנה אשה לספדן מעות של עליה לרגל,

שמואל: שאין המת משתכח ל' יום מההספד. ונפק"מ: בחנם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום