מועד קטן דף י עמוד א

פרק ראשון

דבי רבי ינאי: כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת.

ריב"ח: כל שאינו יכול לכוין מכפלת בשפת חלוקו.

רב"ש: שיני כלבתא [תפירה אחת למעלה ואחת למטה שן גבוה מחבירו].

רבין: מסרגין זה שתי וערב, אבל ממתחין חלקו ר"ח ור"א אי ממתחין רק שתי בלא ערב, או שאם היה רפוי - ממתחו.

[ולי"א דאין ממתחין כל עיקר כיון שיכול למלאות בכלים לא טרחינן]

ולר''מ: הך דמסרגין היינו דאצ''ל ממתחין,

לרבי יוסי: ממתחין, אבל לא מסרגין.

וי"א: אין ממתחין כל עיקר.

מעמידין תנור וכירים וריחים במועד.

ר"י: אין מכבשין את הריחים בתחילה.

ר"י: לחרוץ בריחיים שיולכו לטחון.

רב יחיאל: נקב שתיפול התבואה לתוכו.

תניא: לר"א: מעמידין תנור וכירים בלי לגמור המלאכה,

ולחכמים: אף יגמור, ולי"א: אין מכבשין כל עיקר.

ר"י מר"א: מעמידין החדשה, ומכבשין הישנה. היינו להגדיל הנקב

רב הונא: קילל אחד שניקר ריחים בחוה''מ דס"ל כי"א

מר"מ: אפילו מסוס ומחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפרנים בחוה"מ אבל מהחמור של הריחיים- לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום