מועד קטן דף יג עמוד ב

פרק שלישי

מחפין את הקציעות בקש, ר"י: אף מעבין.

מוכרי פירות, כסות וכלים - מוכרים בצנעה, לצורך המועד.

הציידין, דשושות והגרוסות - עושין בצנעה לצורך המועד.

רבי יוסי: הם החמירו על עצמן.

חלקו רחב"א ור"א: חד: מחפין לא לגמרי, ומעבין לגמרי,

וחד: מחפין לגמרי ושלא, מעבין עושה ככרי, ותנ"ה.

שלא למכור כלל ומדינא צינעא

כדתניא: בתגרי טבריה, ציידי עכו ודשושי ציפורי. דשושות חילקא טרגיס טיסני

אביי: חילקא לשנים, טרגיס לשלושה טיסני לארבעה.

ר"ד: חילקא כוסמת,

והך: דטמאין בכל מקום - לאביי ששורין במים לר"ד: שקלופות

וקשיא לר''ד: דנודר מדגן אסור בפול יבש, ומותר בחילקא.

ר"ה: התיר למכור תבלין כדרכו לא בצינעא,

והך: דחנות פתוחה לסטיו- פותח כדרכו, לרה"ר- פותח אחת, בעי"ט אחרון- מעטר השוק

היינו בפירות חשד שזה לשאר השנה וכאן בתבלין שלא ראוי להתקים.

פרק שלישי - ואלו מגלחין

ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים, מבית השביה, מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים, ומי שנשאל לחכם והותר, והנזיר, והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו.

ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים.. ומי שנשאל לחכם והותר,

מטפחות הידים, הספרים, והספג גוף, זבין וזבות, נדות ויולדות, וכל העולין מטומאה לטהרה - מותרין. ושאר כל אדם - אסורין

שלא יכנסו מנוולין לרגל כאנשי משמר שאסרום לספר ולכבס.

בעי ר"ז: אבדה לו אבידה בעי"ט אנוס ולא גילח?

אביי: יאמרו זה מותר וזה אסור? לא מוכח מילתא ואסור.

והך דרי"ו מתיר: לכבס יש לו חלוק אחד - איזורו מוכיח עליו.

לר"א: בעי ר''ז: אומן לרבים שנאנס אי מוכח מילתא שראו? תיקו.

המשנה לא כר"י: שלא יגלח, שיצא שלא ברשות מדעת עצמו.

רבא: לכו''ע: לשוטט אסור לגלח, למזונות מותר, נחלקו: לרווח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום