נזיר דף לט עמוד א

פרק שישי

מתרגמינן: מפורצנין פנימים ועד עיצורין חיצונין- כר' יוסי דמתני.

סתם נזירות ל' יום.

גילח או שגילחוהו לסטים - סותר ל' יום.

נזיר שגילח בין בזוג בין בתער, או שסיפסף כל שהוא - חייב.

ונפק"מ לגילחוהו ליסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו,

אם גודלת מעיקרה- בטלה נזירות, אי מלמעלה- הא עדיין קדוש.

א. ת"ש: ביצי כינים שעומדים בשורש השיער, אי גודלת מלמטה, מדוע נשארת בשורש

ודחי' דאגב חיותא יורדת ללמטה.

ב. ת"ש ביצי כנים בראש השיער ואי גדלה מלמעלה, בעיקר השיער מקומה.

- ודחי' שם גם משום שאין בה כח נופלת למטה.

ג. ת"ש: מבלורית דכושיים, דאחר דמגדלין לה רפיא מלתחת.

-ודחי' שם גם, כובד השיער מרפה הקליעה.

ד. ת"ש ששער גדל מתחתיתו מדצובעים שער הבהמה באדום, הצמר למטה רפוי,

ב. כשצובעים הזקנים שערם, ראשי עיקרם לבנות ש"מ מלתחת רבי, ש"מ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום