נדרים דף ו עמוד ב

פרק ראשון

לא באמר לאשה הרי את מקודשת לי ואמר לחברתה ואת גם דהיינו קידושין עצמן

אלא שאמר לאשה הרי את מקודשת לי, ואמר לה לחבירתה 'ואת', מי אמרינן 'ואת גם' ותפסי קידושין

או"ד 'ואת חזאי' ולא תפסי בה קידושין בחבירתה?

ומה שהקשה לשמואל היינו לשמואל דס"ל דיש ידיים,

אכתי לא ס"ל דידיים שאין מוכיחות הויין ידיים

לא שאמר שערוגה זו תהא פאה, וזו גם, דההיא פיאה מעלייתא.

אלא כשאמר והדין ולא אמר גם אי הוי כאומר 'תהא השדה כולה פאה' [דהוי פאה 'פאת שדך']

וכיון דהוקש לקרבנות דיש להם יד ה"נ,

או"ד הוקש לבל תאחר ד'מעמך' זה לקט שכחה ופאה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום