נדרים דף ה עמוד ב

פרק ראשון

שמואל: מתני: כר"י: דידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים;

דתנן גופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם,

ר"י אומר: ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואיגרת שבוקין.

• ונדחק שמואל להעמיד מתני כר"י ולא כרבנן [דאף דאין ידים מוכיחות]

דמתני' תיקשי אמאי תני שאני אוכל לך, ליתני שאני אוכל, ש"מ בעי' ידים מוכיחות

אביי: הוויין ידים, ורבא: לא הוויין ידים.

רבא כר"א ד'נזיר להזיר ליי' מקיש ידות נזירות לנזירות, דבהפלאה.

• לא שחלקו במחלוקת ר"י ורבנן

דגופו של גט: הרי את מותרת לכל אדם, ולר"י בעי' ודין דיהוו לכי וכו'

- דלאביי: אף לר"י רק בגט בעי' ידים מוכיחות דבעינן כריתות וליכא,

- ולרבא: אף לרבנן רק בגט לא בעי ידיים מוכיחות דאין אדם מגרש אשת חבירו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום