פסחים דף קיח עמוד א

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אחר שיש הלל הגדול, מה הטעם שאנו אומרים הלל שלנו,

משום שיש בו חמשה דברים הללו: יציאת מצרים, וקריעת ים סוף, ומתן תורה, ותחית המתים, וחבלו של משיח.

יציאת מצרים 'בצאת ישראל ממצרים'.

וקריעת ים סוף 'הים ראה וינס'.

מתן תורה 'ההרים רקדו כאילים'.

תחיית המתים 'אתהלך לפני ה'.

חבלו של משיח 'לא לנו ה' לא לנו'.

רי"ו – שעבוד מלכויות 'לא לנו ה' לא לנו'

א"ד: מרי"ו מלחמת גוג ומגוג 'לא לנו ה' לא לנו'.

רנב"י: מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנא' 'אנה ה' מלטה נפשי'.

חזקיה: מפני שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן ממנו.

ירידתן – ד'לא לנו ה' לא לנו' - אמר חנניה.

'כי לשמך תן כבוד' - אמר מישאל.

'על חסדך ועל אמתך' - אמר עזריה.

'למה יאמרו הגוים' - אמרו כולן.

עלייתן מכבשן האש – 'הללו את ה' כל גוים. - אמר חנניה,

'שבחוהו כל האמים' אמר מישאל.

'כי גבר עלינו חסדו' אמר עזריה.

'ואמת ה' לעולם הללויה' - אמרו כולן. וי"א - גבריאל אמרו.

בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש

אמר גבריאל לפני ה': רבש"ע, ארד ואצנן, ואציל את הצדיק מכבשן האש.

א"ל ה': אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו, נאה ליחיד להציל את היחיד. ולפי שה' אינו מקפח שכר כל בריה, אמר: תזכה ותציל שלשה מבני בניו.

דרש רבי שמעון השלוני: בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, עמד יורקמו שר הברד לפני ה', אמר לפניו: רבש"ע, ארד ואצנן את הכבשן, ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש.

א"ל גבריאל: אין גבורתו של ה' בכך, שאתה שר ברד, והכל יודעין שהמים מכבין את האש, אלא אני שר של אש, ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ, ואעשה נס בתוך נס.

א"ל ה': רד. באותה שעה פתח גבריאל ואמר: ואמת ה' לעולם'.

• ר"נ: 'ואמת ה' לעולם' דגים שבים אמרוהו. כדר"ה ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו.

וכדדרש רבב''מ: 'וימרו על ים בים סוף' - מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולין מצד אחד כך מצריים עולים מצד אחר.

א"ל ה' לשר של ים: פלוט אותן ליבשה.

אמר לפניו: רבש"ע, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה, וחוזר ונוטל ממנו.

א"ל: אתן לך אחד ומחצה שבהן. א"ל: רבש"ע, יש עבד שתובע את רבו, א"ל: נחל קישון יהא לי ערב. מיד פלט אותן ליבשה, ובאו ישראל וראו אותן, שנא' 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים'.

אחד ומחצה שבהן, דבפרעה כתיב 'שש מאות רכב בחור' ובסיסרא כתיב 'תשע מאות רכב ברזל'.

כשבא סיסרא בא עליהם בדקרי ברזל, הוציא ה' עליהם כוכבים ממסילותם ד'מן שמים נלחמו הכוכבים'.

כיון דנחיתו כוכבי שמים עלייהו אקדירו הני דקרי ברזל, ירדו לשחות בנחל קישון.

א"ל ה' לנחל קישון: לך והשלם ערבונך. מיד גרפם נחל קישון והשליכן לים,

'נחל קישון גרפם נחל קדומים'- נחל שנעשה ערב מקדם. באותה שעה פתחו דגים של ים ואמרו: 'ואמת ה' לעולם'.

• ארשב"ל 'מושיבי עקרת הבית', אמרה כנסת ישראל לפני ה': רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים.

• דרש רבא: 'אהבתי כי ישמע ה' אמרה כנסת ישראל: רבש"ע, אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנוני.

'דלתי ולי יהושיע', אמרה כנסת ישראל לפני ה': רבש"ע אף על פי שדלה אני במצות לך אני ולי נאה להושיע.

ר"כ כשחלה ריב"י שלח לו רבי: אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך.

שלח לו, כך אמר אבא: 'הללו את ה' כל גוים,

ה"ק - אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו, כ"ש אנו דגבר עלינו חסדו.

ועוד 'עתידה מצרים שתביא דורון למשיח', כסבור אינו מקבל מהם,

א"ל ה' למשיח: קבל מהם, אכסניא עשו לבניי במצרים, מיד 'יאתיו חשמנים מני מצרים'.

נשאה כוש ק"ו בעצמה: ומה הללו שנשתעבדו בהן כך, אני שלא נשתעבדתיי בהן כ"ש

א"ל ה': קבל מהם, מיד 'כוש תריץ ידיו לאלהים'.

נשאה מלכות רומי הרשעה ק"ו בעצמה: ומה הללו שאין אחיהן - כך, אנו שאנו אחיהן כ"ש.

• א"ל ה' לגבריאל: 'גער חית קנה'. געור חיה וקנה לך עדה.

דבר אחר: געור חית קנה שדרה בין הקנים, 'יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה'.

רחב"א מרי"ו: געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד.

'עדת אבירים בעגלי עמים - ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים.

'מתרפס ברצי כסף שפושטין יד לקבל ממון, ואין עושין רצון בעלים.

'בזר עמים קרבות יחפצון' מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם קריבות שהיו חפצין בהן.

• ועוד שלח לו: שלש מאות וששים וחמשה שווקים בכרך גדול של רומי, וכל אחד ואחד היו בו שס"ה בירניות, וכל בירנית ובירנית היו בו שס"ה מעלות, וכל מעלה ומעלה היו בו כדי לזון את כל העולם כולו.

• ר"ש ברבי לרבי, וא"ל הני למן - לך ולחברך ולחברותך. שנא' 'סחרה ואתננה קדש לה'.

'לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני ה' יהיה וגו'.

'לא יאצר' - זה בית אוצר, 'ולא יחסן' - זה בית גניזה.

'כי לישבים לפני ה' אר"א זה המכיר מקום חבירו בישיבה.

א"ד: אר"א: זה המקבל פני חבירו בישיבה.

למכסה עתיק זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין. [סתרי תורה].

וא"ד: זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין, והיינו טעמי תורה.

ר"כ מריב"י: 'למנצח מזמור לדוד'. זמרו למי שנוצחין אותו ושמח. שזה מידת הקב"ה שלא כב"ו שנוצחין אותו ושמח ד'ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו'.

רשב"ל מר"י הנשיא: 'וידי אדם מתחת כנפיהם' ידו כתיב של הקב"ה שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום