פסחים דף קיח עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר"י: קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה.

דאילו ביולדה כתיב 'בעצב', ובמזונות כתיב 'בעצבון'.

ואר"יו: קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה.

ד'המלאך הגאל אתי מכל רע' - מלאך בעלמא.

ואילו במזונות כתיב 'האלהים הרעה אתי.

אריב"ל: בשעה שאמר הקב"ה לאדם 'וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות

אמר לפניו: רבש"ע, אני וחמורי נאכל באבוס אחד,

כיון שא"ל 'בזעת אפך תאכל לחם' - נתקררה דעתו.

ארשב"ל: אשרינו אם עמדנו בראשונה, ועדיין לא מופקעים אנו לגמרי מאותה קללה שהרי אכלינן גם מעשבי השדה.

ר"ש דראב"ע: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, ד'נתן לחם לכל בשר' וסמיך 'לגזר ים סוף לגזרים'.

ראב"ע: קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף, שנא' 'מהר צעה להפתח' וכתיב בתריה 'רגע הים ויהמו גליו'.

• ואר"ש מראב"ע: כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע"ז, 'אלהי מסכה לא תעשה לך' ובתריה 'את חג המצות תשמר'.

ר"ש מראב"ע: כל המספר לשון הרע, וכל המקבל לשון הרע, וכל המעיד עדות שקר בחבירו ראוי להשליכו לכלבים, שנא' 'לכלב תשלכון אתו' וכתיב בתריה 'לא תשא שמע שוא' וקרי ביה לא תשיא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום