פסחים דף קטז עמוד א

פרק עשירי

שמואל: לחם שעונין עליו דברים. ותנ"ה.

ד"א: 'עני' מה עני שדרכו בפרוסה אף כאן בפרוסה.

ד"א: שהוא מסיק ואשתו אופה, [בזריזות שלא יחמיץ]

ומביאה לשולחן משום קפא [לבטל החריפות ב. תולעת]

רב אסי: לארס החזרת יאכל צנון, ולצנון יאכל כרתי, ולכרתי ישתה מים חמים, וכן לכל הירקות.

עד שישתה המים יאמר אני זוכרך ולשבע בנותיך ולשמונה כלותיך.

לראבר"צ: מצוה, לרבי לוי: זכר לתפוח. ולרי"ו זכר לטיט. [ות"כ דרי"ו]

ולאביי: הלכך צריך לקהוייה חמיצות זכר לתפוח, וצריך להסמיכה זכר לטיט.

אראב"צ: כך אומרים תגרי חרך שבירושלים: בואו וטלו לכם תבלין למצוה.

מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן אביו מלמדו:

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות

שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה

שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור.

שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי.

שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפי פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים.

ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.

חכם בנו - שואלו, ואם אינו חכם - אשתו שואלתו. ואם לאו - הוא שואל לעצמו.

ואף שני ת"ח שיודעין בהלכות הפסח - שואלין זה לזה.

א. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה ב' פעמים.

מתקיף רבא: אטו כל יום לא סגי שלא מטבילים פעם אחת

ב. אלא ה''ק: שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אף פעם אחת, הלילה הזה ב' פעמים.

מתקיף רב ספרא: שגם עכשיו אי''ז חיוב לדרדקי, אלא רק מנהג.

ג. אלא אר"ס ה"ק: אין אנו מטבילין אף פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים.

לרב: מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו.

לשמואל: עבדים היינו.

ר"נ לדרו עבדו: עבד שמוציאו רבו לחירות ונותן לו כסף וזהב מה צריך לומר לו? א"ל: להודות ולשבח, א"ל: פטרתן מלומר מה נשתנה. פתח ואמר עבדים היינו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום