פסחים דף קיד עמוד ב

פרק עשירי

הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת.

הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין, אע''פ שאין חרוסת מצוה.

ראבר''צ אומר: מצוה. ובמקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח.

• ר"ל: זאת אומרת מצות צריכות כוונה.

כיון שלא אוכלם בזמן חיוב דמרור, בבורא פרי האדמה אוכלם

ואין לומר דמברך משום דלא כיון למרור דאי א''צ כוונה למה שיטביל פעמיים.

דיש לדחות אפשר דמצות א''צ כוונה, ושני טיבולים להיכר לתינוקות

והך דשאר ירקות דהו"א דחזרת לבד א''צ ב' טיבולים קמ''ל שצריך

ועוד תניא: אכלן דמאי יצא, אכלן בלא מתכוין יצא, אכלן לחצאין יצא,

ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחבירתה יותר מכדי אכילת פרס.

תנאי היא, לרבי יוסי: אף שטיבל בחזרת מצוה להביא לפניו חזרת וחרוסת ושני תבשילין.

[ואין לומר דלרבי יוסי אין צריכות כוונה וב' טיבולי להיכר דא"כ מאי לשון מצווה]

א. רב הונא: סלק ואורז. רבא הידר אחריהם הואיל וכך יצאו מפי ר"ה

רב אשי: ש''מ מר''ה דלית דחש לדריב"נ דאורז מן דגן וחייבין על חימוצו כרת ויוצא יד"ח בפסח.

ב. חזקיה: אף דג וביצה שעליו.

ג. רב יוסף: צריך שני מיני בשר, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה.

ד. רבינא: אף גרמא ובישולא [מרק ובשר שבו].

מברך בפ''א ואוכל, ואח''כ מברך על אכילת מרור ואוכל .

ר"ה: בתחילה מברך בפ''א ואוכל ואח''כ מברך על אכילת מרור ואוכל

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום