פסחים דף קיב עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ד. מצוה וגוף גדול - מלווהו על השדה אוכל פירות בזול ולא שכר.

ה. מצוה וגוף טהור - נושא אשה ולו בנים.

ד' דברים צוה רבינו הקדוש את בניו,

א. אל תדור בשכנציב, שליצנים הם וימשוך בליצנותם.

ב. ואל תשב על מטת ארמית. א"ד: שלא תישן בלא קרית שמע.

וא"ד: שלא תישא גיורת, וא"ד: ארמאית ממש. ומשום מעשה דר"פ שהגיע לנשות בחובו וחנקה את בנה ואמרה לו לישב על המטה להאשימו ונאלץ משום כך לברוח.

ג. אל תברח מן המכס, שמא ימצאוך ויקחו ממך כל מה שיש לך

ד. ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם, מפני שהשטן מרקד בין קרניו.- אר"ש בשור שחור, ובימי ניסן.

תני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים אמה, משור מועד כמלא עיניו.

מר"מ: כשראש השור בסל וטרוד באכילתו עלה לגג וסלק הסולם מתחתיך.

רב: גערת השור- הן הן, גערת האריה - זה זה, גערת גמל - דא דא, גערת ארבא -הילני הייא הילא והילוק הוליא.

אביי: עור, דג, וכוס חמין, וביצים וכנים לבנים קשין לדבר אחר צרעת.

עור - הישן על מטת עור.

דג - שיבוטא בימי ניסן.

כוס- שיורי כסא דהרסנא.

חמין – מים חמים מידי על בשרו.

ביצים - הדורך על קליפות ביצים.

כינים לבנים – מי שבגדיו לבנים ולא שומר לבושו לח' ימים ואח"כ לובש, חוזרות אותן כינים, וקשין לצרעת]

ר"פ: בית שיש בו חתול לא יכנס בלא נעלים שהחתול הורג את הנחש ועצמותיו הקטנות יכנסו לרגליו ויסתכן.

א"ד: בבית שאין בו חתול שמא יש בו נחש ולא ידע, ומסתכן.

ג' דברים צוה ריב"י את רבי (מק"ש סימן):

א. אל תעש מום בעצמך. -לא יהא לך דין כנגד ג' שאז עלול חד להיות בעל דינך וב' יעידו כנגדך.

ב. ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים שאז אתה מפסידו.

ג. אשתך טבלה אל תזקק לה לילה הראשונה#.

רב: ובנדה דאורייתא, הואיל והוחזק מעין פתוח, שמא משכה זיבה.

ג' דברים צוה ריב"י את רבי:

א. אל תצא יחידי בלילה.

ב. ואל תעמוד בפני הנר ערום- דהוי נכפה [והמשמש לאור הנר הו''ל בנים נכפין] .

ג. ואל תכנס למרחץ חדש, שמא תפחת. אריב"ל עד י''ב חדש.

ת"ר: המשמש מטתו על מטה שתינוק ישן עליה - אותו תינוק נכפה.

ובאינו בן שנה ובישן לצד רגליו ובדלא מנח ידיה עילויה.

אל תצא יחידי בלילה דתניא: לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, מפני שאגרת בת מחלת היא וי''ח רבוא של מלאכי חבלה יוצאין, וכל אחד ואחד בפנ''ע יש לו רשות לחבל.

בתחילה היו מצויים כל היום, פעם אחת פגעה ברבי חנינא בן דוסא.

אמרה לו: אי לא שמכריזים עלך ברקיע הזהרו בחנינא ובתורתו - סכנתיך.

וא"ל אם אני חשוב ברקיע גוזרני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם.

אמרה לו: בבקשה הנח לי מעט, והניח לה לילי שבתות ולילי רביעיות.

ועוד מצאתו לאביי וא"ל שאם לא שמכריזים עליך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הייתי מסכנתך.

א"ל אי אני חשוב ברקיע גוזרני עליכם שלא תעבורי ביישוב לעולם.

והך דעברה - רק לאותם שברחו סוסיהם למקום יישוב [כדי להשיבם].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום