פסחים דף קיג עמוד א

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רב לרב אסי: לא תדור בעיר שלא צונף בה סוס ולא נובח בה כלב לתפוס הגנבים

ואל תדור בעיר שמנהיגה – רופא או ת''ח .

ולא תשא אשה, אי נשאת ב' תישא שלישית שתגלה לך אם יעצו רעה.

רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי שמביאים לניבול פה.

פשוט נבילתא בשוק ותרוויח, ולא תאמר כהן אני, אדם גדול אני ושנוא הדבר שאתגנה בשוק,

כשאתה עולה לגג קח סעודתך עמך, אפי בדרך קצרה, מצוי בזול אף מאה דלעות בזוז תמיד יהא איתך.

רב לחייא בנו:

א. אל תשתה סם ואפי' לרפואה באפשר ברפואה אחרת,

ב. ולא תקפוץ מעל אמת המים פסיעה גסה נוטלת מאור עיניים

ג. ואל תעקור שן חולה סופה להתרפא,

ד. ולא תקנא לתהגרות בנחש ה. ובארמאי.

ת"ר: שלשה אין מתקנאין בהן, א. נכרי קטן, ב. נחש קטן, ג. ותלמיד קטן.

משום שמלכותם עומדת אחר אוזניהם [שעתידין לגדול ולינקם].

רב לאיבו בנו: טרחתי ללמדך התלמוד, ולא הצלחתי לפחות אלמדך מילי דעלמא

כשחול על רגליך מיד מכור סחורתך.

כל דבר שתמכור תתחרט, חוץ מיין,

פתח ארנקך להכניס המעות, ורק אח"כ הוצא הסחורה.

טוב להרוויח קב מעט בכאן בארץ, מלמכור בגג הרבה, במקום רחוק

עשה שכר מתמריך ואל תמתין שמא תאכלם ותפסיד -ועד ג' סאין.

• אר"פ אי לא הייתי מטיל שכר לא הייתי מתעשר וא"ד: על ר"ח.

סודנא [שכר], אר"ח: סוד נאה, וגמילות חסדים.

• אר"פ: כל אגב - גביא בעי, כל אשראי ספק יבוא ספק לא יבוא וכשבא במעות רעות

שלשה דברים אמר רבי יוחנן משום אנשי ירושלים:

א. כשאתה יוצא למלחמה - אל תצא בראשונה, אלא באחרונה, כדי שתכנס בראשונה,

ב. ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות,

ג. והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו.

שלשה דברים אריב"ל משום אנשי ירושלים:

א. אל תרבה בגנות - משום מעשה שהיה[דוד ובת שבע],

ב. בתך בגרה - שחרר עבדך ותן לה,

ג. והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון.

הטעם: א. משום ערוה, ר"כ: משום ממון, הא והא איתנהו.

שלשה מנוחלי העולם הבא,

א. הדר בארץ ישראל, ב. והמגדל בניו לתלמוד תורה,

ג. והמבדיל על היין במוצ''ש שמשייר מקידוש להבדלה

שלשה מכריז עליהן ה' בכל יום:

א. על רווק הדר בכרך ואינו חוטא,

ב. ועל עני המחזיר אבידה לבעליה,

ג. ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה.

רב ספרא רווק הדר בכרך היה. וכששנו לפני ר"ס צהבו פניו

א"ל רבא: לאו כגון מר, אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא. שהיו סנדלרים בארץ ישראל, וכשהביאו מנעלים לזונות היו מסתכלות עליהם, והם לא הרימו עיניהם, והיו נשבעות בחיי רבנן הקדושים בארץ ישראל [לרוב הערכתם].

• שלשה הקב"ה אוהבן:

מי שאינו כועס

ומי שאינו משתכר,

ומי שאינו מעמיד על מדותיו.

• שלשה הקב"ה שונאן,

א. המדבר אחד בפה ואחד בלב,

ב. והיודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו,

ג. והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי.

כמעשה שטוביה חטא, והעיד בו זיגוד יחידי, ור"פ הלקהו לזיגוד. א"ל: טוביה חטא וזיגוד מינגד? א"ל ר''פ: כן ד'לא יקום עד אחד באיש' ואת לבדך העדת בו - שם רע בעלמא הוצאת עליו.

מרב: מותר לשנאתו. שנא' 'כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו'.

ושונא ישראל והגם ד'לא תשנא את אחיך בלבבך' ומיירי בעשה איסור ורק הוא ראהו כה"ג שראה בו דבר ערוה.

רנב"י: מצוה לשנאתו, 'יראת ה' שנאת רע.

• ראבדר"א: ולא יאמר לרבו לשונאו וא"ל דאי ידע דנאמן לרבו כשנים יאמר לו, ואי לא לא יאמר.

שלשה חייהן אינם חיים:

הרחמנין, והרתחנין, ואניני הדעת. וארי"וס: כולהו איתנהו בי.

שלשה שונאין זה את זה,

אלו הן: הכלבים, והתרנגולין, והחַבָרין.

וי"א: אף הזונות. וי"א: אף תלמידי חכמים שבבבל.

שלשה אוהבין זה את זה,

אלו הן: הגרים, ועבדים, ועורבין.

• ארבעה אין הדעת סובלתן,

אלו הן: דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס מתגאה על הציבור בחנם.

וי"א: אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזירה.

ות"ק- זימנא דכתובתה מרובה. א"נ: יש לו בנים הימנה, ולא יכול לגרשה.

חמשה דברים צוה כנען את בניו:

א. אהבו זה את זה, ב. ואת הגזל, ג. ואת הזמה, ד ושנאו את אדוניכם, ה. ואל תדברו אמת.

ששה דברים נאמרים בסוס:

א.אוהב את הזנות, ב. ואת המלחמה, ג. ורוחו גסה, ד. ומואס את השינה, ה. ואוכל הרבה ו. ומוציא קמעה. וי"א: אף מבקש להרוג בעליו במלחמה.

שבעה מנודין לשמים,

א. יהודי שאין לו אשה, ב. ושיש לו אשה ואין לו בנים, ג. ומי שיש לו בנים ואין מגדלן לתלמוד תורה, ד ומי שאין לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו ה. וציצית בבגדו ו. ומזוזה בפתחו, ז. והמונע מנעלים מרגליו. וי"א: אף מי שאין מיסב בחבורה של מצוה.

מרב יוסף איש הוצל: מניין שאין שואלין בכלדיים – ד'תמים תהיה עם ה' אלהיך'.

ומניין היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אף בדבר אחד שחייב לנהוג בו כבוד שנא' 'כל קבל די רוח יתירא בה.

והיושבת על דם טהור - אסורה לשמש - עונה.

• תנא: הוא יוסף איש הוצל, הוא יוסף הבבלי, הוא איסי בן גור אריה, הוא איסי בן יהודה, הוא איסי בן גמליאל, הוא איסי בן מהללאל, ומה שמו - איסי בן עקביה שמו.

הוא רבי יצחק בן טבלא, הוא רבי יצחק בן חקלא,

הוא רבי יצחק בן אלעא. הוא רבי יצחק בן אחא דשמעתא,

הוא רבי יצחק בן פנחס דאגדתא וסימנך שמעוני שמעתא אחי ועמי.

מריב"א: אכול בצל ירקות בזול ושב בצל, ולא תאכל אווזין ותרנגולין יקרין ויהא לבך רודף עליך להשיגם.

הפחת ממאכלך ושתייתך והוסף על דירתך.

עולא: משלו במערבא: האוכל זנב הכבש- נחבא בעלייה מפני בע''ח,

והאוכל ירקות- על אשפות העיר יושב שאין לו להתחבא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום